המערב עירובי תחומין עד שבמקום עירובו. פרק משילין פירות:
חפצי הפקר הרי הן כו' עד משום בעליה ישראל. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל טעה במשנתנו וכו': ואני אומר חלילה וחס אבל ר"מ ז"ל סמך על תלמוד ערוך פרק מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דמי שישן בדרך דאסיקנא להדיא הלכה כדברי המיקל בעירוב דהיינו כרבנן דאמרי חפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי כל אדם ודלא כר' יוחנן בן נורי דמחמיר ומה שכתב בחפצי הכותי ג"כ הוא תלמוד ערוך באותה גמרא עצמה דגרסינן אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה ושקלינן וטרינן עלה כמאן אמרה כו' עד דפליג עליה רב חייא בר אבין אמר ר"י חפצי הכותי קונין שביתה גזירה בעלים דכותי אטו בעלים דישראל וקיי"ל שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דקיי"ל מעשה רב בכל מקום ומייתינן על הדא עובדא דהנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למזבן מינייהו א"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר ר"י אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי הכותי קונין שביתה הדר אמר רבא לזבנינהו בני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כי ארבע אמות דמיא אלמא דגם רבא הדר ביה ופסק כר' יוחנן וכן פסק ר"י אלפס ז"ל בכל אלה וגם הגאון והר"ז בעל המאור ומורי הרשב"א ז"ל ור"מ ז"ל לא פיחת ולא הותיר, ואותה של עולי בבל שחשב הראב"ד שסמך עליה הלא היא כתובה לו בסמוך בפירוש וראה בעיניך. ומעתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב"ד ז"ל כי דברי ר"מ ז"ל נכונים הם בעיני:
פירות שיצאו וכו' עד וחזר באונס. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ז):