1
מותר ללוש עיסה גדולה ביו"ט. פ"ב דביצה (דף כ"ב.) ופ"ג דעדיות ופ' כל שעה (דף ל"ו ל"ז):
2
והלש עיסה מעיו"ט עד לשריפה עומדת. פ"ק דביצה (דף י"ב):
כתב הראב"ד ז"ל ואנו מחלקין בין עיסת הארץ וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה רש"י ורבותינו בעלי התוס' והר"ז בעל המאור והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות ומ"מ ר"מ ז"ל עמד בשיטת רבותיו ר"י אלפס ור' יהוסף הלוי אבן מיגאש פ"ק דביצה סוף גמ' מתני' דהשוחט חיה ועוף ופרק משילין (דף ל"ו.) ג"כ נשתנו הנוסחאות ובענין הטומאה נמי מתניתין היא פ' אין צדין ופ' אלו עוברין וכן משמע כיון דתלמודא לא חילק בין עיסת הארץ לחוצה לארץ אלא סתמא שאין לחלק ביניהן:
3
אין שורפין עד לא תעשה ועשה. פרק במה מדליקין (דף כ"ד כ"ה):