1
מי שהיו בידו דברים העשויין להשאיל ולהשכיר עד שאדם עשוי למכור את כליו: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי למה וכו': ואני אומר זה הדין עיקרו פרק כל הנשבעין ושם ביארו ר"י אלפס ז"ל בשער הששי מן השערים שחיבר באותה ההלכה וטענת הלוקח שאמר הראב"ד ז"ל אין אנו צריכין לכך שהרי הוא בעצמו טוען וכדאיתא פרק הגוזל בתרא גמרא מתני' דהמכיר כליו וספריו ביד אחר דקי"ל טעמא התם דוקא משום דיצא לו שם גניבה בעיר כו' כדאיתא התם אבל הכא דליכא האי טעמא לא והא דלא טען רבא בספרא דאגדתא דכיון דאין הלה טעין לא טענינן ליה אנן ועוד אני אומר מעולם לא שמעתי טוענין ללוקח אלא דומיא דטוענין ליורש ושניהם בקרקע המוחזק ולא במטלטלי כלל והרוצה לחלוק על זה צריך להביא ראיה וזו אינה צריכה לפנים: