1
א"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:
2
מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב"ד ז"ל אין זה לפי הגמ' עכ"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר"מ ז"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב"ד ז"ל:
3
וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ"ט) והביאור בזה הפרק: