מי שהחזיק בנכסי יתומים שנים רבות כו' עד ותחזור ליתומים: כתב הראב"ד ז"ל דמעשה דרבה בר שרשום וכו': ואני אומר גם בדקדוק זה נחלקו רבותינו בעלי התוס' ז"ל פ' חזקת הבתים ורשב"ם ז"ל ויש לכלם פנים בהלכה מ"מ לא עלה על דעת ר"מ ז"ל זה שטוען עליו דא"כ אתמהה היכי נפק עליה קלא דאכיל ארעא דיתמי אלא פירשה כפירוש רבותינו ז"ל שלא היתה מוחזקת לאביו בשעת מיתתו ואע"פ שלא אכלה קודם מותו שלש שנים מ"מ הטעם לפי שכבר אכלה המחזיק בלא מחאה אחר מיתתו שלש שנים והם הם הדברים שכתב ר"מ ז"ל בסמוך כמו שאברר בעזרת האל והם ברורים בעיני שאם אתה אומר ג"כ שבחזקת אביהם היתה כשמת כמ"ש הראב"ד ז"ל מאי מגו איכא הרי אין מחזיקין בנכסי קטן ועוד אתמהה בקדמיתא היכי נפק קלא כו' והוא שכתב ר"מ בסמוך אבל אם יצא עליה קול שהיא של יתומים אינו נאמן שהרי אין מחזיקין בנכסי קטן ותחזור השדה בכל הפירות שאכל ליתומים עד שיגדילו ויעשה עמהם דין עכ"ל, כדאמר ליה אביי דהא נפק עליה קלא והוא נכון: