אין משביעין שבועת היסת כו' כיצד כמדומה כו' אמר לי אבא כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל בזה איני מודה לו וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב"ד ז"ל שהרי רבנן פליגי עליה דר' אליעזר בן יעקב ויחיד ורבים הלכה כרבים ומה שאמר הכותב שעל זה אמרו מה לי הוא מה לי אביו היינו לראב"י אבל לרבנן לא והכי גרסינן לה פ"ק דכתובות (דף י"ב) ומסקינן סוף שמעתין גמרא מתניתין דמודה רבי יהושע באומר לחבירו כו' הכא בדרבה קא מפלגי דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע כו' עד ראב"י סבר לא שנא בו ולא שנא בבנו אינו מעיז הילכך לאו משיב אבידה הוי ורבנן סברי בו הוא דאינו מעיז אבל בבנו מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוא ופטור ע"כ. הנה עיניך רואות שהתלמוד מעמיד להדיא אליבא דרבנן שהם רבים דפטור אלא הכותב עיין במסקנא ראשונה ולא באחרונה ורצה לחלוק עם גדול ובקש אילן חשוב להתלות בו וכבר כתב ר"י אלפס ז"ל בהלכות פ' שבועת הדיינין שהראשונים ז"ל כן כתבו ופסקו והוא פסק כרבנן אמנם שיביא הראב"ד ז"ל הראיה הזאת והיא מהופכת איני רואה: