1
מי שיש עליו עדים שמסר ממון חבירו כו' עד ומשביעין אותו כשאר הכשרים. פ"ק דנזיקין ופ' הכונס (דף ס"ב) נמי אם עשו תקנת נגזל במוסר וסלקא בתיקו ופירשו ר"ח ורש"י ור"י אלפס ור"מ בדעת אחת דכל תיקו דממונא לגמרי לחומרא ושלא כדברי רבינו האי גאון ז"ל שפוסק חלוקו וגם הסכמת כל הראשונים והאחרונים נ"ע וכן כתב רב פלטוי גאון ז"ל והפריז על מדותיו לפסול לגמרי אפילו האנוסים וכן משמע פרק זה בורר (דף כ"ה וכ"ז) גמ' מתני' דאלו הן הפסולין כי הרשעים פסולין ואין לך רשע גדול מזה אשר הוא רשע למות וכן נפסק הדין בשתי ישיבות: