מהיכן מודדין מחוטמו עד על כולם. פ' עגלה ערופה (דף מ"ד ע"ב) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:
נמצאו זה על גב זה וכו' עד מונחין: כתב הראב"ד ז"ל זה הפסק אינו מתברר מן הגמרא עכ"ל: ואני אומר אינו מתברר במושכל ראשון ברם כי דייקת בה שפיר משכחת לה פ' עגלה ערופה גמרא מתני' דנמצא טמון וכו' דגרסינן (דף מ"ה) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה א"ל ההוא מרבנן לאביי שני חללים זה על גב זה מהיכן מודדין מין במינו הוי טמון ומין במינו לא הוי צף ומעליון מודד או דילמא מין במינו הוי צף ומין במינו לא הוי טמון ומתחתון מודד או דילמא מין במינו הוי טמון ומין במינו הוי צף ולא מתחתון מודד ולא מעליון מודד ושקיל וטרי עליה טובא עד דמסיק או כר' יהודה סבירא להו דכ"ע מין במינו הוי טמון וכו' ואקשינן על הדא מסקנא אי הכי מאי איריא ע"ג חבירו אפילו בעפר ובצרורות נמי ופריקנא ה"נ ולהודיעך כחו דרבי יהודה דאמר אפילו מין במינו הוי טמון ע"כ. הנה עיניך רואות שפושט ומעמיד מסקנא עיקרית כלשון בעיא ראשונה דמין במינו הוי טמון ומינה דמעליון מודדין דאי לבעיא אמצעיתא מין במינו לא הוי טמון קאמר ואי לבתרא אין מודדין לא מזה ולא מזה ומאי כחו דר' יהודה איכא וזה מבורר ומלובן כלשון ר"מ ז"ל בלא ספק וגמגום כלל אלא שצריך דקדוק וכדדייקנא לה בס"ד: