כל הקרובים שהוא חייב להתאבל וכו' עד וכן בשאר הקרובים: כתב הראב"ד ז"ל לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי ברייתא מפורסמת היא פרק ואלו מגלחין גמ' מתני' דהקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל כו' ת"ר כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם ואבל מתאבל עליהן ואלו הן אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו מאביו ואשתו הוסיפו עליהם אחיו מאמו ואחותו בתולה מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו וכשם שמתאבל עליהם כך מתאבל על שניים שלהם דברי ר"ע ר"ש בן אלעזר אומר אין מתאבל אלא על אבי אביו ועל בן בנו וחכמים אומרים כל שמתאבל עליו מתאבל עמו ואסיקנא מאי עמו עמו בבית אבל שלא בפניו אינו מתאבל על שני שלו כי הא דאמר ליה רב לרבי חייא בריה וכן אמר רב הונא לרבה בריה באפה נהוג אבילותא דלא באפה לא תנהוג אבילותא ויש מן הגאונים ז"ל כתבו שאלו האמורים בפרשת כהנים שכהן מיטמא להם אבלות שנוהג עליהם ביום ראשון מן התורה הוא אבל אלו שהוסיפו עליהן אין אבלות אלא מדברי סופרים וכן הביא ר"י אלפס ז"ל זאת הברייתא להלכה רווחת וגם כתב רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל בנמוקי שלו תחלת שער האבל בחבור תורת האדם וזהו כלשון ר"מ ז"ל ולא ראינו חולק על זה מעולם לפי שהוא תלמוד ערוך אלא ודאי הוא לא אמרו ולא כתבו: