1
מי שאין לו אבלים להתנחם וכו' עד ויושבין במקומו: כתב הראב"ד זה אין לו שורש עכ"ל: ואני אומר יש לו שורש וענף דגרסינן במסכת שבת פרק שואל (דף קנ"ב) וכתבו ר"י אלפס ז"ל פרק אלו מגלחין גמרא מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב כו' מת שאין לו מנחמין באין י' ויושבין במקומו פירוש עשרה קבועין ומסברא שאר העם טפילה הם ומתקבצין עמהן ההוא דשכיב בשיבבותיה דר"י ולא הוה ליה מנחמים כל יומא הוה מכניף רב יהודה בי עשרה ואזיל ויתיב בדוכתיה לבתר שבעה יומי אתחזי ליה אמר ליה תנוח דעתך שהנחת דעתי ע"כ והא ודאי מכניף בי עשרה ולא היו קבועים אלא משאר העם היה מקבצם וכי הא דאמרינן בברכות (ז':) לכניף ליה מר בי עשרה אמר טריחא לי מילתא אלמא משאר העם הם: