חל י"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ"ט):
כתב הראב"ד ז"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די"ד שחל להיות בשבת אבל ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר"א ב"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר"מ מקוצי ז"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר"מ ז"ל אות באות. ומ"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר"י אלפס וגורסין במילתיה דר"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש"י ז"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב"ן ז"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה: