חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב"ד ז"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב"ד ז"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז"ל ואילו היתה זאת גירסת ר"מ ז"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר"י אלפס ז"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:
וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ"ק דפסחים (דף ח'):