שני ציבורין אחד של מצה עד פעם אחרת שאין כאן קבוע. פ"ק דפסחים (דף ט'):
כתב הראב"ד ז"ל זה שיבוש דקבוע ודאי וכו': ואני אומר חס ושלום שנשתבש בכל אלו השאלות שנקבעו בגמרא אחר שאמר פירש ואתא עכבר היינו סיפא כו' עד בנמצא הלך אחר הרוב פי' לפי שאינו קבוע וכן בכל הני אינו קבוע דמה לי נמצא ביד עכו"ם מה לי נמצא בפי עכבר הלכך כולהו להא דמו בענין קבוע והוצרכו לדמותן כל אחת ואחת למאי דדמי לה ומיירי כולהו כגון שלא נטל בפנינו לבד מקמייתא כדכתיבנא מדעת רבותינו ז"ל והסכים לדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל שהקשו על הראשון דדאין לה בדין קבוע אמאי לא דיינינן לה בנמצא ונימא מה לי נמצא ביד עכבר מה לי נמצא ביד עכו"ם ותירצו ז"ל דקמייתא נולד הספק בפנינו וכל שארא לא והוא דעת ר"מ ז"ל שהוקשה לו כן ותירץ בזה והוא דעת נכון ולכך כיון מסדר התלמוד לסדרן אחר נמצא וקמייתא כדקיימא קיימא ולא סידר כל אילו בתר דין קבוע וגם לא הקדים לסדר אלו ויסדר אחריהן קבוע ושאינו קבוע כד"ן. אבל על שאר דברי רבינו הראב"ד ז"ל אין להשיב לפי שאני לא באתי בזה החבור לסתור אלא לבנות:
Loading...
2:11
1
Loading...