כבר ביארנו בהל' אישות שאין הבעל יורש אשתו עד אין הבעל יורשה: כתב הראב"ד ז"ל מה שאמרו בירושלמי נראה שהוא חולק עליו עכ"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ"ק דקדושין ומייתי לה ביבמות פ' האשה רבה וזה הירושלמי שהראב"ד ז"ל סומך עליו לא ידעתיו ולא אשיב עליו אם הוא חולק אם לאו ואפילו חולק לא נחוש אליו הואיל והבבלי מסכים בזה כאשר הסכימו המפרשים ז"ל בכל המקומות והביאור פ' כ"ב וגם אני עיינתי שם המקומות שבגמרא. שוב מצאתי בהשגות המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי צריכה הימנו גט שני כו' מי לא אמרינן לירושה ומה התם דודאי גירשה וספק החזירה יורשה הכא דודאי אשתו היא וספק גירשה לא כ"ש עכ"ל: וכמדומה לי שזה הוא לשון הירושלמי ואני חפשתי עליו פרק הזורק אשר שם נשנית משנה זו ולא מצאתי דברי רבי אלעזר אלו כלל ואפילו יהיה מאן לימא לן דהלכה כר"א וכי תימא ר' אלעזר האמורא הוא מ"מ יש לי לומר כי הטעם בפונדקי משום גט ישן כדאסיקנא התם וא"כ הוה ליה הגט פסול והיא אשתו לכל דבר ומן הדין שהבעל יירשנה דהא נשאה כדמוקי להתם משום דלבו גס בה אבל היכא דספק אינה מגורשת מנלן: