1
עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ"ב דע"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב"ד ז"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר"מ ז"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא"כ הוא אדרבה יפה כיון ר"מ ז"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר"פ הכי דייק וה"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית: