עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב"ד ז"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ"ט ע"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ"ט של היתר ואח"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר"מ ז"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז"ל מכח הירושלמי דגרסינן א"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב"ד ז"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר"מ ז"ל קיצר לצייר הדין: