ואמר לו העבר לי מאה חביות וכו' אמר לו העבר לי חבית בפרוטה עד ושאר שכרו מותר: כתב הראב"ד ז"ל ומאחר דקי"ל כרבי אליעזר וכו': ואני אומר קושיא זו כבר תירצוה רבותינו תירוץ יפה סוף גמ' מתני' קמייתא דפ' השוכר את הפועל בהאי אוקימתא דרבא דאסיק לא קשיא הא דאמר ליה העבר לי מאה חביות במאה פרוטות הא דאמר ליה העבר חבית חבית בפרוטה והתניא (בניחותא) השוכר את הפועל כו' ואז"ל דלא דמי לההיא דלקמן שהקשה ממנה הראב"ד ז"ל דהתם ודאי כי נתערב יין ביין היתר ההיתר היה ניכר לבד ומובדל מן האיסור ולכך כי נתערב בהיתר ימכר היין כולו לעכו"ם חוץ מדמי יין נסך שבו ונמצא שאינו נהנה כלל מן האיסור אבל הכא שלא נתברר מעולם שכר ההיתר לבדו ולא נבדל לעולם שכר ההיתר משכר האיסור שהרי מתחלה שכרו בשכירות אחת מאה חביות במאה פרוטות איכא למימר בכל פרוטה ופרוטה דהוי שכר של יין נסך שהרי שכירות של יין נסך שייכא בכולהו פרוטות שהכל שכירות אחת היא עכ"ל ז"ל. והנה נמצאו דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך וברייתא פשוטה ושלימה והביאה ר"י אלפס בהלכות וכל המורים הורו בה שדברי ר"מ ז"ל הם תלמוד פשוט ושאול שאלתי מה ישיב רבינו הראב"ד ז"ל על תוכחתו שיסתור דברי רבא ולשון הברייתא אלא ודאי דרך ר"מ ז"ל מוסכמת ומחוכמת: