אבל הנשים וכו' אבל הפסולים כו' בד"א כו' עד בעבירה מן התורה אינו גט. פ"ב דגיטין (דף כ"ד) וסוף פ"ב דיבמות:
כתב הראב"ד ז"ל ואם נתקיים בחותמיו וכו'. ואני אומר כי תחלת כל דבר אתה צריך לדעת מה שהקדים ר"מ ז"ל פ"ב ושנה פ"ד שבאלו ההלכות כי כ"מ שנאמר בחבור הזה פסול הוא מדבריהם וכ"מ שנאמר אינו גט בטל הוא מן התורה ומעתה הט אזנך ושמע ונעמיד דברי ר"מ ז"ל על מכונו ששנינו פ"ב דגיטין (דף כ"ג) הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועכו"ם עוד שנינו אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח ומייתי לה להאי משנה בתרייתא פ' התקבל ואסיקנא דבין הולכה והבאה בשליחותן שוין כאחד. עוד שנינו סוף פ"ק דר"ה (דף כ"ב) אלו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אינם כשרים לה ואמרינן בגמ' הא אשה כשרה לה אף הם כשרים לה א"ר אשי זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ומקשינן נמי מהא דרב מנשיא סוף פ"ב דיבמות אלמא הלכה קבועה היא, למדנו מלשון הכל דמתניתין ושאר המשניות והגמרא על תחלת הכשר זאת הפיסקא אשר כתב ר"מ ז"ל. עוד שנינו סוף פ"ב דיבמות (דף כ"ה) המביא גט ממדינת הים כו' [מת הרגתיו וכו'] לא ישא את אשתו ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא ולא אמרינן רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד וקי"ל כרבא דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה אבל דדבריהם כשר לעדות אשה כמו שהוכחתי מדרב מנשיא וכ"כ ר"י אלפס ז"ל שם בה' יבמות למדנו על פסקא ראשונה אשר כתב ר"מ ז"ל שהפסולים בעבירה מדברי תורה פסולים להבאת גט וכולה סוגיין דהתם ה"נ מוכחא. ומ"ש ואם הביאו ה"ז פסול בד"א בשנתקיים הגט כו' הוכיח כן מהא דגרסינן סוף פ"ב דיבמות גמרא רישא דאותה משנה שכתבתי המביא גט ממדינת הים טעמא דממדינת הים דעליה קא סמכינן כלומר שאומר בפני נכתב ובפני נחתם ואפילו בא הבעל וערער לא חיישינן ליה כדאמרינן פ"ק דגיטין אבל מארץ ישראל דלאו עליה סמכינן ישא את אשתו כלומר שאין אנו סומכין אלא על קיום הגט בחותמיו כדאיתא נמי התם פ"ק דגיטין ור"י אלפס ז"ל הביא זאת הסוגיא בהלכות להשמיענו שכן הלכה וכן מוכח סוף פ"ב דמתני' גמרא דאף הנשים שכתבתי דאקשינן והא תניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה ופרקינן אמר רב יוסף ל"ק כאן בארץ כאן בחו"ל בארץ דלאו אדיבורה דידה סמכינן מהימנא בחו"ל דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא אמר ליה אביי אדרבה איפכא מסתברא בארץ דאי אתי בעל ומערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולה קא מיכוונה לא מהימנא בחו"ל דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה מהימנא ותניא כוותיה דאביי וכ"פ ר"י אלפס ז"ל ובזה עלו כל דבריו כהוגן בלא קושיא כלל כד מעיינת בהו שפיר: