1
המעמיד בהמת חבירו וכו' וכן אם הכישה כו' עד שהכישה חייב: כתב הראב"ד ז"ל וכ"ש קם לה באפה עכ"ל: ואני אומר זו תברא היא וגמרא דכי הכישה עשה בה מעשה וכי קם לה באפה גרמא בעלמא היא דהא כי תנן הוציאוה ליסטין חייבין שיילינן עלה בגמרא פשיטא כיון דאפקוה קמה להו ברשותייהו לכל מילי ומהדרינן לא צריכא דקמו להו באפה פי' לא הוה פשיטא ליה כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו חייב וכו' א"ל (אביי) לרב יוסף הכישה אמרת לן ולסטים נמי הכישוה. פירש"י ז"ל ואשמעינן מתני' בהכישה במקל זו היא משיכה אלא פשיטא דהכישה מיחייב בה טפי מקם לה באפה וכ"כ רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואם הראב"ד ז"ל יש לו דעת אחרת צריך להביא ראיה ומדקאמרינן הכא לכל מילי מכלל דהנך לאו לכל מילי אלא כמ"ש לדעת ר"מ ז"ל: