1
הורו מקצת הגאונים ז"ל שכל משכונא כו' וכן הורו שכל משכונא כו' עד ששכר בפחות. זה דעת ההלכות:
2
וכן אם התנה בעל השדה כו' עד הרי זה מותר: כתב הראב"ד ז"ל טעה בדבריהם כו': ואני אומר מה אשיב על תוכחתי וכי מי ידע דעת מקצת אותן הגאונים מי שראה תשובתן או שלא ראן ועוד אתמה אם ר"מ ז"ל לא הבין לשונם וכוונתם מי יבין ומי יחוש יותר ממנו אלא ודאי מקצתן היו אומרין כך וכל מה שכתב אח"ז וכן מה שכתב הראב"ד ז"ל שאלו המחמירין כו' ושאין משכונא מותרת להם אלא משכנתא דסורא בלבד תימה בעיני ומי לא ידע בכל אלה כי ר"מ ז"ל כתב כן כמו שהעתקתי לשונו ועיניך רואות לכך אמר לבי בקרבי שאין זה הלשון מיוחס לראב"ד ז"ל וחלילה וחלילה וחס לפה קדוש שיאמר דבר זה:
3
וכן אם התנה הלוה וכו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. במציעא פרק איזהו נשך הוא עיקר הלכה ופ"א דהלכות שכירות הוא הביאור: