א
וכן המלוה את חבירו עד כי נפש הוא חובל: כתב הראב"ד ז"ל לא נהיר עכ"ל: ואני אומר דעתו לומר בזה כמו שאמר על לשון האלמנה וכבר השבתי תשובה נצחת על זה ועל זה בחדא מחתא לקיים דברי ר"מ ז"ל ואינה צריכה לפנים והכל פרק המקבל:
ב
ואם חבל מחזיר בעל כרחו עד לוקה: כתב הראב"ד ז"ל גם זה אינו במקצתן כי אותן שנתנו לחבול ביום או בלילה שקנה המשכון ונתחייב באונסיו אינו לוקה ומשלם עכ"ל: ואני אומר חס ושלום וכי פה קדוש רבינו הראב"ד ז"ל יאמר דבר זה הגע עצמך שמשכנו יום ראשון ולא החזירו לו אינו חייב מלקות מיד ודאי ולוקה תדע שהרי צריך התראה ואין מלקות בלא התראה ואם כן על כרחין מיירי דאיתיה למשכון בידיה בההיא שעתא ולא אהדר ומשום הכי לוקה ואם לא נגנב עד יום ששי ודאי משלם דהא קנייה מדרבי יצחק אלא ודאי אחד מן המעתיקים כתבו ותלאו בראב"ד ז"ל: