מי שהיה לו חוב על חבירו בשטר וכו' והורו רבותי שאפילו היה החוב וכו' עד ולפיכך קרע השטר או שרפו: כתב הראב"ד ז"ל אין דין זה מחוור ומלובן [דבשבועה מיהא יטול עכ"ל: ואני אומר אדרבה מחוור ומוסבר] ויש לי ראיה מפ"ק דמציעא דאמרינן בשטר הנמצא לר' שמעון שאם נפל ליד דיין לא יצא עולמית ואפילו רבי ור' יוסי לא פליגי אלא היכא דאיתיה לשטרא בעיניה קמן אבל היכא דליתא כלל גריע טפי מריעותא דנפל וחיישינן לפרעון ואי משום דהוי גו זמניה ואסקינן בבבא בתרא פ"ק דלא אמרינן עביד איניש דפרע בגו זמניה הכא כיון דאתבד דהוי ריעותא רבתא אמרינן:
וכן הורו רבותי שאפילו היה השטר וכו' עד אין שם חזקה: כתב הראב"ד ז"ל ואף זה לא נהיר ולא בהיר עכ"ל: ואני אומר כבר כללתי בסמוך ראיה לדברי רבותיו ז"ל ומינה להדין זה ועדיין אני אומר בזה דעד כאן לא פליג רבי ור' יוסי עליה פ"ק דמציעא (דף ז') אלא בשנים אוחזין בשטר מלוה ולוה דהא איכא למתלי דלוה אסתרוכי אסתריך בה ביד המלוה כיון שהמלוה מוחזק בחציה וא"כ בנפל ליד דיין שב"ד כמלוה הואיל וא"ל ממנו נפל אבל היכא דלא מוחזק לא איהו ולא דיין פטור הלוה כמו שכתב ר"מ ז"ל דאם איתא דלאו פריעא הוה נטורי הוא מנטר ליה והא סברא דמנהרא כנהורא דציהרא וטיהרא: