וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב"ד ז"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת"ק שאין הגיזברים משחררין אע"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר"ש אומר משום ר"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ"ל:
Loading...
6:17
1
Loading...