Midrash Tehillim 118:9

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. זה שאמר הכתוב (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. כשיהא אדם מזכיר את הצדיק יהא מזכיר אותו לטובה שנאמר אמרו צדיק כי טוב. וכשיהא מזכיר את הרשע יהא מזכיר אותו לרעה שנאמר (שם יא) אוי לרשע רע. וכן הוא אומר (משלי י ז) זכר צדיק לברכה. וכן את מוצא כשהקב"ה מזכיר את אברהם הצדיק היה מברכו שנאמר (בראשית יח יז) המכסה אני מאברהם. מה כתיב בתריה (שם יח) ואברהם היה יהיה. וכשמזכיר את עמלק היה מקללו שנאמר (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק. מה כתיב בתריה (שם יט) תמחה את זכר עמלק. הוי אמרו צדיק כי טוב. דבר אחר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו את מוצא את הברכה עושה פירות והקללה אינה עושה פירות שנאמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו ישיב לו. כפרי אינו אומר אלא כגמול ללמדך שאין עושה פירות. דבר אחר אמרו לצדיק הקב"ה שהוא טוב. את מוצא בראש השנה הכל עומדין בדין לפני הקב"ה וכל אומה ואומה אומרים אנו נצחנו בדין. ובא יום הכפורים ומזכה את ישראל וסולח לעונותיהם שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם. ועדיין אין אנו יודעין מי זכה בדין אם ישראל אם אומות העכו"ם. כיון שבא החג כל ישראל נוטלים את לולביהן ומקלסין לצדיקו של עולם כמי שבא ונוצח ויודעין שישראל זוכין בדין. הוי אמרו צדיק כי טוב: "Praise the Lord, for He is good, for His mercy endures forever." This is what the verse says (Isaiah 3:10), "Say to the righteous that it is good." When a person mentions the righteous, they should mention them for good, as it says, "Say to the righteous that it is good." And when one mentions the wicked, they should mention them for evil, as it says (Isaiah 3:11), "Woe to the wicked for their evil deeds." Similarly, it says (Proverbs 10:7), "The memory of the righteous is a blessing." And so too, when the Holy One, blessed be He, mentions Abraham the righteous, He blesses him, as it says (Genesis 18:17), "Shall I hide from Abraham what I am about to do?" What is written afterwards? (Genesis 18:18) "Abraham will surely become a great and powerful nation." And when one mentions Amalek, they curse him, as it says (Deuteronomy 25:17), "Remember what Amalek did to you." What is written afterwards? (Deuteronomy 25:19) "Blot out the memory of Amalek." Therefore, say to the righteous that it is good. Another interpretation of "Say to the righteous that it is good" is that the fruit of their deeds will be eaten, as blessings produce fruit, while curses do not, as it says, "Woe to the wicked for their evil deeds, for what their hands have done will be done to them." The term "fruit" is used here only to teach that no fruit is produced from curses. Another interpretation of "Say to the righteous that it is good" is that the Holy One, blessed be He, calls the righteous good. On Rosh Hashanah, all nations stand in judgment before the Holy One, blessed be He, and each nation says, "We have triumphed in judgment." But on Yom Kippur, the Holy One, blessed be He, pardons Israel and forgives their sins, as it says (Leviticus 16:30), "For on this day He will forgive you." Yet, we still do not know who won the judgment, whether Israel or the nations of the world. When the holiday of Sukkot arrives, all Israel take their lulavs and proclaim their faith in the righteous one of the world, as if he has come and conquered, and they know that Israel has won the judgment. Therefore, say to the righteous that it is good

דבר אחר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. זה שאמר הכתוב (ישעיה יב א) ואמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי. אין לישראל שיאמרו להקב"ה אלא הודייה בלבד על כל הטובה שהוא עושה עמהם שנאמר (שם כה א) ה' אלקי אתה ארוממך. כיון שראה דוד היאך ההודיה טובה אמר הודו לה' כי טוב. לפי שההודייה טובה. וכן הוא אומר (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם. ואומר (תהלים לב ה) אודה עלי פשעי לה'. וכן הוא אומר (שם צב ב) טוב להודות לה'. לכך הודו לה' כי טוב. דבר אחר כל מי שהוא מודה לפניו הוא לוקח טוב שנאמר (הושע יד ג) קחו עמכם דברים וגו' כל תשא עון וקח טוב: Another thing, give thanks to the Lord, for He is good; for His mercy endures forever. This is what the scripture says (Isaiah 12:1), "And in that day you shall say, 'O Lord, I will praise You; Though You were angry with me, Your anger is turned away, and You comfort me." The children of Israel should only say gratitude to the Lord for all the goodness that He does with them, as it is said (ibid. 25:1), "O Lord, You are my God, I will exalt You, I will praise Your name, for You have done wonderful things; Your counsels of old are faithfulness and truth." When David saw how good thanksgiving was, he said, "Give thanks to the Lord, for He is good." Since thanksgiving is good, he said this. Similarly, it says (Proverbs 28:13), "He who covers his sins will not prosper, but whoever confesses and forsakes them will have mercy." And it says (Psalms 32:5), "I acknowledged my sin to You, and my iniquity I have not hidden. I said, 'I will confess my transgressions to the Lord,' and You forgave the iniquity of my sin." And it also says (ibid. 92:2), "It is good to give thanks to the Lord." Therefore, give thanks to the Lord, for He is good.

דבר אחר הודו לה'. מהו כי לעולם חסדו אין הקב"ה עושה חסד עם ישראל לא לשנה ולא לשנתים אלא לעולם. וכן את מוצא שנתן להם משה את התורה שנקראת חסד שנאמר (משלי לא כו) ותורת חסד על לשונה. ולא נלקחה מהם לעולם אלא נתנה להם למורשה שנאמר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. וכן כל החסדים שעשה עמהם לעולם הם שנאמר (איכה ג כב) חסדי ה' כי לא תמנו. הוי כי לעולם חסדו. דבר אחר כי טוב. [משל] לבעל הבית שהיה מלוה לכל בני עירו והיו בני עירו אומרים זכור אותו בעל הבית לטובה שהוא נותן לנו כל צרכינו בימות הגשמים אלא שהוא נוטל ממנו שלשה סלעים רבית בימות החמה. בא אחד ואמר אני נותן לכם בסלע אחד. הניחו לראשון ומודים לשני. בא אחד ואמר אני נותן לכם חנם. לזה נאה להודות שהוא נותן חנם. כך הקב"ה מפרנס לבריותיו חנם ולו נאה להודות. לכך הודו לה' כי טוב: Another thing, why does it say, "for His mercy endures forever"? The Lord does not show mercy to Israel for a year or two, but forever. And similarly, you can see that Moses gave them the Torah, which is called mercy, as it says (Proverbs 31:26), "She opens her mouth with wisdom, and on her tongue is the law of kindness." And it was not taken away from them forever, but given to them as an inheritance, as it says (Deuteronomy 33:4), "Moses commanded us a law, as an inheritance of the congregation of Jacob." And similarly, all the mercies that He did with them are forever, as it says (Lamentations 3:22), "Through the Lord's mercies we are not consumed, because His compassions fail not." "Oh, give thanks to the Lord, for His mercy endures forever." Another thing, "for He is good." [An analogy:] It is like a homeowner who used to lend to all the people of his city, and the people of his city would say, "Remember that homeowner for good, for he gives us all our needs during the rainy season." However, during the hot season, he would take three rocks from them. One person came and said, "I will give you everything in one rock." They left the first one and thanked the second one. Then one person came and said, "I will give it to you for free." Therefore, it is appropriate to give thanks to one who gives for free. Thus, the Lord sustains His creatures for free, and it is appropriate to give thanks to Him. Therefore, give thanks to the Lord, for He is good

יאמר נא ישראל. אין נאה מן האדם שיאמר שהוא טוב על עצמו אלא אם אחרים מעידים עליו שהוא טוב. ומי מעיד בהקב"ה יעקב שאמר החסד שעשית עמי לא ליום ולא לשנה אלא לעולם שנאמר (בראשית לב י) קטנתי מכל החסדים. אמרו לו וכמה חסדים עשה עמך. אמר להם אין להם קצבה. אלא (שם מח טו) האלקים הרועה אותי. יאמרו ישראל מה עשיתי להם במצרים. ומה ששלמתי להם במדבר (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם יומם. ומה עשו לי בסיני (שם כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. באותה השעה אמר (ירמיה ב ב) זכרתי לך חסד נעוריך. הוי יאמר נא ישראל יאמרו נא בית אהרן. משל לבעל הבית שהיה מנהיג יפה עם אריסיו ובשעת החשבון אינו מדקדק עמהם ובשעת הגורן הוא משייר להם שיורין ובשעת הגת משייר להם שיורי הגת אבל אינן יודעין משאו ומתנו בתוך ביתו. ומי יודע עבדיו ובני פלטין שלו. ומי הן עבדיו של הקב"ה בני אהרן שהן מקריבין לפניו כל עת: Let Israel say, "It is not becoming for a person to say that he is good about himself, unless others testify to his goodness." And who testifies to the goodness of the Lord? Jacob said, "The kindness you have shown me is not for a day or a year, but for eternity," as it is written, "I am unworthy of all the kindness and faithfulness you have shown your servant" (Genesis 32:11). They asked him, "How many kindnesses has He done for you?" He replied, "They have no measure," as it is written, "God has shepherded me" (Genesis 48:15). Let Israel say, "What did I do to them in Egypt? And what did I pay them in the desert?" (Exodus 13:8) "And the Lord goes before them by day." (Exodus 13:21) "And what did they do to me at Sinai?" (Exodus 24:7) "All that the Lord has spoken, we will do and obey." At that moment, it was said, "I remember the kindness of your youth." (Jeremiah 2:2) Let Israel say, "Let the house of Aaron say, 'God is good, for His kindness is eternal.'" This can be compared to a homeowner who treated his workers well, but at the time of accounting, he did not scrutinize their work. At the time of threshing, he would serve them the best wine, but they did not know what was going on behind the scenes. Who knows his servants and his palace attendants? And who are the servants of the Lord? The sons of Aaron, who offer sacrifices to Him at all times.

יאמרו נא בית אהרן מה עשיתי להם לכל מי שעמד כנגדן. עמד קרח וסיעתו בלעה אותם הארץ. עמד עוזיהו וביקש להקטיר את הקטורת וזרחה במצחו הצרעת. ובשביל מה שילמתי לו השכר הזה בשביל שהלך לפני ביושר שנאמר (מלאכי ב ו) בשלום ובמישור הלך אתי. ולמד תורתי שנאמר (שם) תורת אמת היתה בפיהו: They shall say, "Please, House of Aaron, what have I done to all those who stood against them?" Korah and his followers stood up and the earth swallowed them. Uzziah stood up and tried to burn incense, but leprosy broke out on his forehead. And for what I have paid him this reward, that he walked before Me honestly, as it is said, "He walked with Me in peace and uprightness" (Malachi 2:6). And he learned My Torah, as it is said, "The Torah of truth was in his mouth" (Malachi 2:6).

יאמרו נא בית אהרן. אלו המילדות שלא שמעו לפרעה שנאמר (שמות א יז) ותיראן המילדות את האלקים. ומה עשיתי להם בתים: They shall say, "Please, House of Aaron." These are the midwives who did not listen to Pharaoh, as it is said, "The midwives feared God" (Exodus 1:17). And what have I done to their houses...

יאמרו נא יראי ה'. ומי היו יראי ה' זה היה ביתו של דוד שנאמר (תהלים קיט סג) חבר אני לכל אשר יראוך. ומה עשה עמו דוד (שמואל-ב ז ב) הנה אנכי יושב בבית ארזים. ומה עשיתי לו (תהלים פט כח-ל) אף אני אשמור לו חסדי ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים. דבר אחר יאמרו נא יראי ה' זה פנחס שהרג לזמרי ונתן נפשו על קדושת שמי שנאמר (במדבר כה ח) ויבא אחר איש ישראל וגו'. ומה שלמתי לו (שם יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. שלא יערערו על הכהונה אף על פי שלא נמשח אלא בדמו של זמרי. דבר אחר יראי ה' אלו הגרים. באברהם כתיב (בראשית כב יב) כי ירא אלקים אתה. בעובדיה כתיב (מלכים-א יח ג) ועובדיה היה ירא את ה'. אמר רבי חנינא גדול מה שנאמר בעובדיה ממה שנאמר באברהם ויוסף הצדיק. דאילו באברהם ויוסף הצדיק כתיב ירא (אחד) בלבד. ובעובדיה כתיב (שם) ירא ה' מאד. דבר אחר יאמרו נא יראי ה' יאמרו נא חנניה מישאל ועזריה היאך הצלתי אותם מכבשן האש בשביל שבטחו בי (ישעיה נו ה) ונתתי להם יד ושם טוב מבנים. ולא לעולם הזה בלבד אלא אף לעולם הבא שנאמר (תהלים קג יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו: They shall say, "Please fear the Lord." And who were the ones who feared the Lord? It was the household of David, as it says in Psalms 119:63, "I am a companion of all who fear You." And what did David do with them? As it says in 2 Samuel 7:2, "Here I am, living in a house of cedar, while the ark of God remains in a tent." And what did David say about them in Psalms 89:29-30? "So I will establish his offspring forever, and his throne as the days of heaven. If his children forsake my law and do not walk according to my rules." Another interpretation of "those who fear the Lord" refers to Pinchas, who killed Zimri and gave his life for the sanctity of God's name, as it says in Numbers 25:11, "Pinchas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, has turned back my wrath from the people of Israel." And what did God promise him in verse 12? "Therefore say, 'Behold, I give to him my covenant of peace, and it shall be to him and to his descendants after him the covenant of a perpetual priesthood, because he was jealous for his God and made atonement for the people of Israel.'" Another interpretation of "those who fear the Lord" refers to converts. Regarding Abraham, it says in Genesis 22:12, "Now I know that you fear God." Regarding Obadiah, it says in 1 Kings 18:3, "And Obadiah feared the Lord greatly." Rabbi Chanina said, "The praise of Obadiah is greater than that of Abraham and Joseph, for with Abraham and Joseph, the term 'fear' is used only once, while with Obadiah, it is written, 'Obadiah feared the Lord greatly.'" Another interpretation of "those who fear the Lord" refers to Hananiah, Mishael, and Azariah, who were saved from the fiery furnace because they trusted in God, as it says in Isaiah 43:5, "Fear not, for I am with you; I will bring your offspring from the east, and from the west I will gather you." And what did God promise them in verse 6? "I will say to the north, Give up, and to the south, Do not withhold; bring my sons from afar and my daughters from the end of the earth." And not only in this world but also in the world to come, as it says in Psalms 103:17, "But the steadfast love of the Lord is from everlasting to everlasting on those who fear him."

מן המצר קראתי יה. מהו מן המצר בכל לשון שישראל קוראין להקב"ה הוא עונה אותם. קראוהו בשדי שנאמר (בראשית כח ג) ואל שדי יברך אותך. וענה אותם בשדי שנאמר (שם לה יא) אני אל שדי פרה ורבה. קראוהו באלקים (שם טו ב) ה' אלקים מה תתן לי. וענה אותם באלקים (שמות ב כג) ותעל שועתם אל האלקים. קראוהו בה' (דברים כו ז) ונצעק אל ה'. וענה אותם בה' (שם) וישמע ה' את קולנו. קראוהו ביה מן המצר קראתי יה וענני במרחב יה. וכן הוא אומר (שם ד ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו. דבר אחר מן המצר מדבר במצרים (שמות א יד) וימררו את חייהם וגו'. ענני הקב"ה במרחב יה שהרחיב לי הקב"ה כנפי חסדו שנאמר (תהלים סח יד) כנפי יונה נחפה בכסף. דבר אחר מדבר בדוד. בשעה שירד דוד לאחיו והניחוהו אחיו וכל ישראל באותה שעה נשא דוד עיניו למרום ואמר (שם קכא א) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים. השיבתו רוח הקדש ואמרה לו (שם ג) אל יתן למוט רגליך אל ינום שומרך. במרחב. שהרחיב לו הקב"ה שחזרו אחריו כל ישראל ובאו עד מחנה פלשתים (שמואל-א יז נג) וישובו בני ישראל מדלוק אחרי פלשתים: From Egypt I called out to God. "Mitzrayim" is what the Jewish people call the Lord in all languages, and He answers them. They called Him "Shaddai" in the fields, as it says, "May El Shaddai bless you" (Genesis 28:3), and He answered them in the fields, as it says, "I am El Shaddai; be fruitful and multiply" (ibid. 35:11). They called Him "Elohim," as it says, "O Lord, what can You give me?" (Exodus 2:22), and He answered them, as it says, "And their cry for help rose up to God" (ibid. 2:23). They called Him "Hashem," as it says, "And we cried out to Hashem" (Deuteronomy 26:7), and He answered them, as it says, "Hashem heard our voice" (ibid. 26:8). They called Him "Yah" from Egypt, as it says, "From Egypt I called out to Yah, and He answered me in the expanse of Yah" (Psalms 81:6). Similarly, it says, "For what great nation is there that has a god so close to it as Hashem our God whenever we call upon Him?" (Deuteronomy 4:7). Another meaning of "Mitzrayim" is "speaking of Egypt," as it says, "And they embittered their lives with hard labor, with mortar and with bricks" (Exodus 1:14). "In the expanse of Yah" means that God broadened His kindness to me, as it says, "The wings of a dove are sheathed with silver" (Psalms 68:14). Another meaning is in reference to David. When David left his brothers and they left him, all of Israel at that moment lifted their eyes to heaven, and David said, "A song of ascents. I will lift my eyes to the mountains" (Psalms 121:1). The Holy Spirit answered him and said, "Do not let your foot slip; your Guardian does not slumber" (ibid. 3). In the expanse refers to how God broadened the way for David, and all of Israel followed him until they arrived at the Philistine camp, as it says, "And the Israelites returned from chasing the Philistines" (1 Samuel 17:53).

ה' לי בעוזרי. משל לשני בני אדם שהן באין לדין אצל בימה והיו מתיראין מן הדין. אמרו להם אל תיראו מן הדין אלא תעיזו לבבכם. כך ישראל עתידין לעמוד בדין לפני הקב"ה והם מתייראין ומלאכי השרת אומרים להם אל תתייראו בן עירכם הוא שנאמר (ישעיה מה יג) הוא יבנה עירי וגלותי ישלח. וחזרו ואמרו להם אל תיראו מן הדין. אין אתם מכירים אותו קרובכם הוא (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו הללויה. ושבו ואמרו להם אל תיראו מן הדין אחיכם הוא (שם קכב ח) למען אחי ורעי. וביותר שהוא אביכם שנאמר (דברים לב ו) הלא הוא אביך קנך. וכן הוא אומר (שם ד ז) ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים. שמזכה אותנו לדין. כמה דאמר (ישעיה מח יב) ישראל מקוראי. חמשה צדיקים עמדו בעולם. נח ועבר ושם ואשור ואברהם. נח לא הקפיד לעבור אלא עמד ונטע לו כרם. ושם ועבר הטמינו את עצמן. אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו הלך לו שנאמר (בראשית י יא) מן הארץ ההוא יצא אשור. אברהם צדקתו עומדת לעד אינו מניח להקב"ה. ואף הקב"ה לא הניחו שנאמר (שם טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך: The Lord is with me, I will not fear what man can do to me. It is like two people who come to be judged before a judge and are afraid of the judgment. They were told, "Do not be afraid of the judgment, but strengthen your hearts." So too, Israel will stand in judgment before the Lord and they will be afraid, but the ministering angels will say to them, "Do not be afraid, for he is your kinsman," as it is said, "He will build your cities and send your exiles away." And they will reply and say, "Do not be afraid of the judgment, for he is your brother," as it is said, "For the sake of my brothers and my friends." And even more so, he is your father, as it is said, "Is not he your father who bought you?" And similarly it says, "And what great nation is there that has God so close to them?" This will merit us in judgment, as it is said, "Israel, my chosen ones." Five righteous individuals stood in the world: Noah, Shem, Eber, Abraham, and Assyria. Noah did not care to associate with the wicked, but instead planted a vineyard. Shem and Ever hid themselves. Ashur said, "How can I live among these wicked people?" and he went away, as it says, "From that land, he went out to Assyria" (Genesis 10:11). Abraham's righteousness stands forever, and he does not leave the Holy One, blessed be He. Even the Holy One, blessed be He, did not abandon him, as it says, "I am the Lord who brought you out" (Genesis 15:7).

טוב לחסות בה'. שלא היה בוטח על דברי אביו ולא על דברי אמו. ותרח היה רואה במזלות ורואה מזלו של הרן שהוא נשרף ומזלו של אברהם שכל העולם מתמלא ממנו. נכנסו כל האומות אצל אברהם אמרו לו של מי אתה. אמר להם לעולם לא אניח הקב"ה שבשמים. מיד נטלוהו והשליכוהו לכבשן האש ולא ירד עמו לא עיר ולא קדיש ולא שרף ולא גדוד אלא הקב"ה בעצמו שנאמר (שם) אני ה' אשר הוצאתיך. הרן היה לבו חלוק והיה בוטח על דברי אביו. נכנסו כל האומות אצלו אמרו לו של מי אתה. אמר בלבו אברהם גדול ממני אם ראיתיו שנמלט אומר אני של אברהם אני ואם לאו אומר שלכם אני. כיון שראה שאברהם נמלט אמר של אברהם אני. מיד נטלוהו והשליכוהו לתוך הכבשן ולא הספיק לירד עד שהמיתו האש ונטלו המלאך והשליכו אצל אביו שנאמר (שם יא כח) וימת הרן על פני תרח אביו. ותרח יפה היה רואה שמזלו של הרן שנשרף ומזלו של בנו אברהם שכל העולם מתמלא ממנו ואינו יודע אם מן האנשים או מן הנשים ושרי היתה בתו של הרן שנאמר (שם כט) ויקח אברם ונחור להם נשים. יסכה זו שרה ונתמלא ממנו כל העולם. טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים שכן דוד אומר (תהלים קמו ג) אל תבטחו בנדיבים: It is good to trust in God and not rely on the words of one's father or mother. Terach would observe the stars and see the fate of his son Haran, who was burned, and the fate of his son Abraham, who would fill the whole world. All the nations came to Abraham and asked, "Who are you?" He replied, "I will never abandon the God of Heaven." They immediately took him and threw him into a fiery furnace, but he did not descend with it. No city, no sanctuary, no fire, and no sword could harm him, for it was God Himself who saved him, as it is said, "I am the Lord who brought you out." Haran's heart was divided and he relied on his father's words. All the nations came to him and asked, "Who are you?" He thought to himself, "If I saw Abraham escape, I will say I am of Abraham, but if not, I will say I am of you." When he saw that Abraham had escaped, he said, "I am of Abraham." They immediately took him and threw him into the fiery furnace, but he did not have time to descend before the fire killed him. The angel took him and threw him before his father Terach, as it is said, "And Haran died before his father Terach." (Bereshit 11:28) Terach was wise and could see the fate of his son Haran, who was burned, and the fate of his son Abraham, whose name would fill the whole world. He did not know whether he would have a grandson through a man or a woman, and Sarah, the daughter of Haran, was the wife of Abraham. As it says in (Genesis 29) And Abram and Nahor took wives for themselves. Yiska was Sarah, and the whole world was filled with her influence. It is good to trust in God rather than in generous people, as David says in (Psalms 146:3) Do not put your trust in princes, in human beings, who cannot save.

כל גוים סבבוני. ג' פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים. שלש פעמים פעם ראשון הוא אומר כל גוים סבבוני. שהוא עתיד לכנוס כל העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (מיכה ד יא) ונאספו אליו גוים רבים. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים שנאמר (תהלים ב א) למה רגשו גוים. והם פרוכין. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם פעם שניה. פעם שלישית אומר סבוני כדבורים. שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות. כמה דאת אמר (יואל ד ט) קראו זאת בגוים קדשו (עצרה) מלחמה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם פעם שלישית: "All nations surround me; three times Gog and Magog are destined to come up to Jerusalem, as Sennacherib came up to the Land of Israel, and as Nebuchadnezzar came up to Jerusalem. The first time it says, 'All nations surround me,' for all the world will be gathered and brought up to Jerusalem, as it is said, 'And many nations shall come and say, Come, and let us go up to the mountain of the Lord, and to the house of the God of Jacob' (Micah 4:2). The entire portion ends, 'And they are curtains,' therefore it is said in the name of the Lord, 'for I will be to them a wall of fire round about' (Zechariah 2:9). The second time it says, 'Surround me, they surround me,' for all the nations will feel it and be brought up to Jerusalem, as it is said, 'Why do the nations rage, and the peoples imagine a vain thing? The kings of the earth set themselves, and the rulers take counsel together, against the Lord, and against his anointed' (Psalms 2:1-2). And they are curtains; therefore it is said in the name of the Lord, 'for I will be to them a wall of fire round about' a second time. The third time it says, 'Surround me like bees,' for they will spread models over all the lands, to proclaim the war. As it is said, 'Proclaim ye this among the nations: Prepare for war' (Joel 4:9). And the entire portion ends, 'And they are curtains'; therefore it is said in the name of the Lord, 'for I will be to them a wall of fire round about' a third time."...

דבר אחר כל גוים סבבוני. שהוא עתיד להכניס כל אומות העכו"ם להעלות לירושלים וישראל מתייראים ממנו. באותה השעה אומר להם הקב"ה (ישעיה מא יד) אל תיראי תולעת יעקב. סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו ואל ישלטו בנו שונאינו שנאמר (זכריה יב ה) ואמרו אלופי יהודה בלבם. והקב"ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם שנאמר (שם ו) ביום ההוא אשים את אלופי יהודה וגו'. והמה פרוכים. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. סבוני כדבורים. מה הדבורה הזו מכניסה דבש לבעליה כך עתיד הקב"ה לכנס כל אומות העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (שם יד א) הנה יום בא לה'. יכול יש בהם ממש לכך נאמר דועכו כאש קוצים. משל למלך שנכנסו עליו גנבים והיה המלך פקח. אמר המלך אם אני עומד עליהם מיד הם אומרים מה מצא בידינו מן המחתרת. אלא יודע אני שעתידין לבוא שלשה פעמים לסוף אני עומד עליהן והורגן. כך המלך זה הקב"ה. גנבים אלו אומות העכו"ם. המחתרת זה העיר שנאמר (שם ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים. ואומר (שם) ונלכדה העיר ונשסו הבתים זו הביזה. והנשים תשכבנה אלו הבנות. (שם) ויצא חצי העיר בגולה זו השביה. והקב"ה יוצא ונלחם עמהם שנאמר (שם ג) ויצא ה' ונלחם עם כל הגוים. והקב"ה משלח בהם מגפה שנאמר (שם יב) וזאת תהיה המגפה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר כי אמילם. דחה דחיתני לנפול בימי עשו וה' עזרני. דוד אמר דחה דחיתני לנפול בימי גלית וה' עזרני: "Another thing, all the nations surround me. They are destined to bring all the Gentile nations to ascend to Jerusalem, and Israel is afraid of them. At that time, the Lord says to them, "Do not fear, you worm Jacob" (Isaiah 41:14). They surround me too, and they are destined to capture the tribe of Judah, imprison them, and consider delivering each and every one to their enemies, and they will say, "Let our brethren come and rule over us, and let not our enemies rule over us" (Zechariah 12:2-3). But the Lord performs miracles for them and causes their enemies to fall before them, as it is said, "On that day, I will make the leaders of Judah like a fiery furnace among wood, and like a flaming torch among sheaves; they will consume all the surrounding peoples right and left, while Jerusalem itself remains intact in its place" (Zechariah 12:6). And they are like bees. Therefore, it is said in the name of the Lord, "For I will be with you like a mighty warrior" (Jeremiah 20:11). Just as a bee brings honey to its owner, so too will the Lord gather all the nations of the world and bring them up to Jerusalem, as it is said, "Behold, the day is coming for the Lord" (Zechariah 14:1). One might think that they will be there for real. Therefore, it is said, "They will be crushed like fiery thorns" (Zechariah 12:6). It is like a king upon whom thieves have come, and he is watchful. The king says, "If I stand over them, they will immediately say, 'What have we found in our hands from the underground hiding place?'" But I know that they will come three times. In the end, I will stand over them and kill them." This king is the Lord, and the thieves are the Gentile nations. The underground hiding place is the city, as it is said, "I will gather all the nations to Jerusalem" (Zechariah 14:2). And it is said, "The city will be captured, the houses plundered, the women ravished, and half the city exiled" (Zechariah 14:2). And the Lord goes out and fights against them, as it is said, "Then the Lord will go out and fight against those nations" (Zechariah 14:3). And the Lord sends a plague upon them, as it is said, "This will be the plague with which the Lord will strike all the nations" (Zechariah 14:12). And that is the entire passage. And they are like bees. Therefore, it is said in the name of the Lord, "For I will be with you like a mighty warrior" (Jeremiah 20:11). "You have pushed me violently to fall in my days of calamity, but the Lord..." (Lamentations 1:14).

עזי וזמרת יה. בעולם הזה מקלסין אותי בשתי אותיות אבל בעולם הבא בחמש [בארבע] עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה. ואומר (ישעיה כו ד) כי ביה ה' צור עולמים. קול רנה וישועה. אנשי ירושלים אומרים מבפנים קול רנה וישועה. אנשי יהודה אומרים מבחוץ ימין ה' עושה חיל. לא אמות כי אחיה. אברהם אמר לא לי לתנות כל הנסים שנעשו לי בימי נמרוד. יצחק אמר לא לי לתנות כל הנסים שנעשו לי בימי עשו. דוד אמר לא לי לתנות נסים שנעשו לי בימי גלית שובך ושאול: My strength and song is God. In this world, they mock me with just two letters, but in the world to come, with five [or four], my strength and song is God and He will be my salvation. And it says (Isaiah 26:4) "For in Yah, the Lord of Hosts, lies our strength, a song of praise shall resound in the tents of the righteous: 'The right hand of the Lord performs valiantly'." The people of Jerusalem say from within, "A song of praise and salvation." The people of Judah say from outside, "The right hand of the Lord performs valiantly." I will not die but live. Abraham said, "I will not give any credit to all the miracles that were done for me in the days of Nimrod." Isaac said, "I will not give any credit to all the miracles that were done for me in the days of Esau." David said, "I will not give any credit to miracles that were done for me in the days of Goliath and Saul."

יסור יסרני יה. חביבים היסורין שהם מרצין כקרבנות. שבקרבנות אומר (ויקרא א ד) ונרצה לו לכפר עליו. וביסורין כתיב (משלי ג יב) וכאב את בן ירצה. דבר אחר חביבין היסורים שהם מרצין יותר מן הקרבנות. שחטאת ואשם אין מכפרין אלא לאותה עבירה שנאמר ונרצה לו לכפר עליו. אבל היסורים מכפרין על הכל. הוי יסור יסרני יה: "God chastises those He loves. Adversity is beloved since it is purifying, just as sacrifices are. Regarding sacrifices it is written (Leviticus 1:4) 'and it shall be accepted for him to atone for him'. Regarding adversity it is written (Proverbs 3:12) 'for whom the Lord loves, He admonishes'. Furthermore, adversity is even more beloved than sacrifices, as sin offerings and guilt offerings only atone for specific sins, as it is written 'and it shall be accepted for him to atone for him'. But adversity atones for everything. 'God, chastise me in Your discipline.'"

פתחו לי שערי צדק. לעולם הבא אומר לו לאדם מה היתה מלאכתך והוא אומר מאכיל רעבים הייתי. והם אומרים לו זה השער של מאכיל רעבים הכנס בו. אחר אומר משקה צמאים הייתי והם אומרים לו זה השער של משקה צמאים הכנס בו. וכן למלביש ערומים ומגדל יתומים ולגומל חסדים. וכן לכל המצוות. אמר דוד אני עשיתי את כולם פתחו לי את כולם. לכך אומר פתחו לי שערי צדק אבא בם: "Open for me the gates of righteousness. In the World to Come, a person is asked 'what was your occupation?' and he replies 'I fed the hungry'. They say to him 'this is the gate of those who fed the hungry, enter into it'. Another person says 'I gave drink to the thirsty' and they say to him 'this is the gate of those who gave drink to the thirsty, enter into it'. Similarly, for clothing the naked, raising orphans, and performing acts of kindness, and for all the commandments. David said 'I have done all of these', therefore it is said 'Open for me the gates of righteousness, I will enter into them'."

זה השער לה' צדיקים יבואו בו. משל לאדם מהלך בדרך וסחורתו בידו. הגיע להרגים נתן להם מה שנתן וניצל. הגיע לחרמים נתן להם מה שנתן וניצל. כיון שהגיע במדינה אמרו לו הזהר שהאפרכוס במדינה אם אינך מוכס כל סחורתך אין את מוצא בידך כלום. הוי אומר פתחו לי שערי צדק: "This is the gate of the Lord; the righteous shall enter through it." A parable of a man who travels on a road with merchandise in his hand. When he reached robbers, he gave them what he had and survived. When he reached customs officials in a foreign land, they warned him that if he did not pay customs for his goods, he would not be able to keep anything. He said, "Open for me the gates of righteousness."

אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. [משל] לאחד שהתקין אנפוריא שלו לצאת בדרך יצא חוץ למדינה הכהו הקוץ עקצתו עקרב אחזתו חמה הניחוהו והלכו להם. התחיל עומד ומתפלל לפני הקב"ה אמר לפניו מה עונותי וחטאתי והיה מצטער הרבה. ולא באו ימים רבים עד ששמע שנאבדה אותה השיירא התחיל עומד ומשבח לפניו ואומר אילו הייתי שם הייתי כאחד מהם. וכן הוא אומר (ישעיה יב א) אודך ה' כי אנפת בי: "I will give thanks to You, for You have answered me and You have become my salvation." A parable of a person who prepared his donkey to travel on a journey and went outside the country. Thorns pricked him, a scorpion stung him, the sun beat down on him, and they left him alone. He began standing and praying before God, saying, "What are my sins and transgressions?" He was greatly distressed. Not long after, he heard that his caravan had been lost. He began standing and praising God, saying, "If only I had been there, I would have been like one of them." Thus, it says, "I will give thanks to You, for You have become angry with me." (Isaiah 12:1)

אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. אברהם יצא ממנו ישמעאל. וכן בני קטורה. יצחק יצא ממנו פסולת עשו וכל אלופיו. אבל יעקב העמיד שנים עשר שבטים וכולם שלמים להקב"ה שנאמר (בראשית מב יא) כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו. ואומר (שיר השירים ד ז) כלך יפה רעיתי: "The stone that the builders rejected has become the cornerstone." Abraham had Ishmael from it, and also the sons of Keturah. Isaac had Esau and all his princes from it. But Jacob established twelve tribes from it, and all of them were complete for God, as it says, "We are all sons of one man, we are sincere." (Bereshit 42:11) And it says, "You are altogether beautiful, my love." (Song of songs 4:7)...

מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מדבר בכנסת ישראל בשעה שהיו משועבדין בטיט ובלבנים ולאחר שיצאו התחילו מתנשאין בענני כבוד והיו המצריים תמהים עליהם ואומרים עד עכשיו הייתם משועבדין בכל עבודה קשה ועכשיו אתם מתנשאין בכל כבוד. וישראל משיבין אותם ואומרים להם אתם תמהים עלינו אנו תמהים יותר מכם שנאמר (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב. ורוח הקדש משיבה ואומרת מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. דבר אחר מאת ה' היתה זאת רוח הקודש אומרת כן. זה היום עשה ה' כל הגאולות שעברו על ישראל אחריהם שעבוד מכאן ואילך אין אחריהם שעבוד שנאמר (ישעיה יב ה) זמרו ה' כי גאות עשה: By the Lord, this was wondrous in our eyes. Speaking in the Knesset of Israel at a time when they were enslaved in mud and bricks, and after they had left, they began to rise in clouds of glory, and the Egyptians were amazed at them, saying, "Until now you were enslaved in all kinds of hard labor, and now you are rising in all glory." And Israel answers them, saying, "You are amazed at us, but we are more amazed than you, as it is written (Song of Songs 6:12), 'I did not know my soul had made me chariots of my people, a noble steed.'" And the Holy Spirit answers and says, "By the Lord, this was wondrous in our eyes."

דבר אחר מדבר בדוד כשהיה רועה את הצאן ומלקט בעשבים הרכים ומניחן לפני הגדיים והטלאים והקשים מניח לפני התישים והכבשים. אמר הקב"ה זה ראוי להיות רועה על עמי ישראל. וכשמלך היו אומרים עליו אמש היה רועה בצאן ובשעה קלה מלך. והוא אומר להם אתם תמהים על זה הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי וגו'. ורוח הקדש משיבה אותן מאת ה' היתה זאת. ענו כולן ואמרו היא נפלאת בעינינו. משל לאחד שהיה נושא משאו לדוכסין ונעשה אפרכוס והוא אומר להם אתם תמהים עלי יותר אני תמה מכם. כך כשיראו אומות העכו"ם לישראל בשלוה לעתיד לבוא יאמרו אינן אלו הנגופים אינן אלו הדחופים. וישראל משיבים אותם אתם תמהים עלינו יותר אנו תמהים מכם. ורוח הקדש משיבה להם מאת ה' היתה זאת: Another saying, from David, when he was shepherding his sheep and collecting soft grass, and laying it before the kids and the weak and hard grass before the goats and the sheep. The Lord said, "This is fit to be a shepherd for the people of Israel." And when he became king, they would say about him, "Yesterday he was a shepherd for the sheep, and today he became a king." And he says to them, "You are amazed at this, but this is what is written (Song of Songs 6:12)." And the Holy Spirit answers them, "By the Lord, this was wondrous in our eyes." They all answered and said, "It is wondrous in our eyes." A parable: there was a man who carried his load to the duke, and he became an officer, and he says to them, "You are amazed at me, but I am more amazed than you." So when the nations of the world see Israel in peace to come, they will say, "These are not the ones who were beaten, these are not the ones who were pushed." And Israel answers them, "You are amazed at us, but we are more amazed than you." And the Holy Spirit answers them, "By the Lord, this was wondrous in our eyes."

אנא ה' הושיעה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אנא ה' הושיעה נא. אנשי יהודה אומרים מבחוץ אנא ה' הצליחה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים ברוך הבא. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ברכנוכם מבית ה'. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אל ה'. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ויאר לנו. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ אלקי ארוממך. אנשי ירושלים ואנשי יהודה פותחין את פיהם ומשבחין ומהללין יחד להקב"ה אומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. (תהלים קג יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים: Please, Lord, save us. The people of Jerusalem say from within, "Please, Lord, save us." The people of Judah say from outside, "Please, Lord, make us successful." The people of Jerusalem say from within, "Blessed be the one who comes." And the people of Judah say from outside, "Blessed are you in the house of the Lord." The people of Jerusalem say from within, "To the Lord." And the people of Judah say from outside, "May He shine His light upon us." The people of Jerusalem say from within, "They have bound the festival with cords, even to the horns of the altar." And the people of Judah say from outside, "My God, I will exalt You." The people of Jerusalem and the people of Judah open their mouths and praise and glorify together to the Lord, saying, "Give thanks to the Lord, for He is good, His kindness endures forever." (Psalm 136:17) And the kindness of the Lord is from everlasting to everlasting upon those who fear Him, and His righteousness is upon the children's children.