מציאת בנו ובתו וכו' ומציאת עבדו ושפחתו העברים כל אלו המציאות אינן שלו. הכי איתא בפ"ק דמציעא דף י"ב ע"ב, ופריך בגמ' אמאי לא יהא אלא פועל ותניא מציאת פועל לעצמו בד"א בזמן שאמר לו נכש עמי היום עדור עמי היום אבל אמר עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעה"ב, ומסיק אמר רב פפא כגון ששכרו ללקט מציאות והיכי דמי דאקפי אגמא בכוורי. וכתב הרב בצלאל בשטמ"ק שם וז"ל כגון דשכרו ללקט מציאות, ונכש דקתני בברייתא היינו עשה עמי מלאכה סתם, ועשה מלאכה דקתני היינו מלאכה של ליקוטי מציאות, כגון ששכרו ללקט (מציאות) דגים וקמ"ל דאפי' מגביה מציאה אחרת לבעה"ב, אדעתיה שימצא מציאות קאמר ליה, ושיטה דחיקא היא לפרש נכש עמי ששכרו לסתם מלאכה, והרמ"ה ז"ל פ' וכו' יעו"ש באורך.
ומכאן תשובה למ"ש הרב אדמת קודש בח"ב חו"מ סי' ג' עליה דהרא"ש שבכלל פ"ט וז"ל והרא"ש ס"ל כפי' רש"י דס"ל דדוקא מציאות דגים הוא לבעה"ב, אמנם אם מצא כיס מלא דינרין הוא לפועל ולא לבעה"ב, דלא שכרו כי אם דוקא לדבר ההווה ומצוי אבל לא בדבר שאינו מצוי דלא אסיק אדעתיה דבעה"ב עכ"ל. ולפי מ"ש משם הרא"ש, אחר המחילה רבה הא ליתא, ומה שהכריחו לומר כן, יש לתרץ כמו שיראה הרואה. ואל תשיבני ממ"ש [הרב בצלאל] ושיטה זו דחיקא היא וכו', דמשמע דנייד מפירוש זה, דאינו אלא במילת נכש עמי דחיקא ליה לפרש סתם מלאכה אבל מ"מ מ"ש וקמ"ל דאפי' מגביה מציאה לבעה"ב, הא אתיא ליה שפיר וק"ל.