אפי' חבורה של מאה אין כל אחד מהם יכול וכו'. כתב מרן וז"ל משנה ומפרש רבינו שלא יהא בהם אחד שאינו יכול לאכול כזית אע"פ שרש"י לא פי' כן ע"כ הנה רש"י פי' וז"ל ואפי' חבורה של מאה ר' יוסי קאמר לה כלומר לא תליא מילתא דפסח אלא באכילה, יחיד ויכול לאכול כזית שוחטין עליו, מאה ואין יכולין לאכול כזית בין כולם אין שוחטין עליהם ע"כ.
וראיתי למרן החבי"ב בשיירי או"ח בחי' על רבינו שכתב שהוכרח רש"י ז"ל לפרש כן משום מתני' דפ' תמיד נשחט דתנן שחטו לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' כשר והכא קתני אפי' חבורה של מאה שאין יכולין לאכול כזית אין שוחטים ועל זה תירץ דמתני' דהכא מיירי בשאין יכולים לאכול כזית בין כולם דאין קפידא אלא שיאכלו כזית בין כולם וכ"ש אם יאכלו הרבה זתים אע"פ שאחד מן המנין אין יכול לאכול כזית שוחטין עליו והיינו משנה דשחטו לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' יעו"ש. ואכתי לא נתקררה דעתי בזה דאי משום כדי לתרץ הני תרי מתני' הוצרך רש"י לפרש כן הכי הו"ל לפרש דהא דאמרו ואפי' חבורה של מאה שאינם יכולין לאכול כזית ר"ל דבכולם אין אחד מהם יכול לאכול כזית ומנ"ל לרש"י דאם בין כולם יכולין לאכול כזית שוחטין ומי מהם יקיים מצות אכילת פסחים כיון דבכולם אוכלין כזית (א"ה ס"ט עי' בס' מלך שלם בפרקין ה"ב ד"ה ולא ידעתי מ"ש על דברי רש"י ובע"ב כתב וז"ל וראיתי להרב רע"ב שכתב בפ"ח דפסחים מ"ז וז"ל יחיד ויכול לאכול כזית שוחטין עליו, מאה ואין אחד מהם יכול לאכול כזית אין שוחטין עליהם והלכה כר' יוסי וקשה דאם פי' הוא שאין שום אדם מהן יכולין לאכול כזית פשיטא דהיינו ושחטו שלא לאוכליו וכדתנן בפ"ה מ"ג דפסול ואם פי' הוא דצ"ט יכולין לאכול כזית ואחד אינו יכול לאכול מאי שנא מלאוכליו ושלא לאוכליו דכשר ואם פי' הוא אם אין כל אחד מהם יכולין לאכול כזית אלא פחות מכזית הלא פחות מכזית לא שמה אכילה עכ"ל ותמה עליו ידיד נפשי מעלת החכם השלם והכולל כמוה"ר דש"ן נר"ו שדברי הרע"ב הם דברי רבינו בפירקין ה"ג שכתב להדיא וז"ל היה אחד מבני החבורה קטן או זקן או חולה אם יכול לאכול כזית שוחטין עליו ואם לאו אין שוחטין עליו שנא' וכו' אפי' חבורה של מאה ואין כל אחד מהם יכול לאכול כזית אין שוחטין עליהן וכתב מרן כ"מ דמפרש רבינו מתני' דבעינן שלא יהא בהן אפי' אחד שאינו יכול לאכול כזית והוא מוכרח ממ"ש היה אחד מבני חבורה קטן או חולה וכו' ואם לאו אין שוחטין עליו והוא תימה איך נעלם מיניה דברי רבינו סמוך ונראה דברי מרן כ"מ ומה שהקשה על זה ממתני' דלאוכליו ושלא לאוכליו כשר ופסקו רבינו לקמן ה"ה כבר ישבו הרב קרית ספר כלאחר יד וז"ל אפי' חבורה ואין אחד מהן יכול לאכול כזית אין שוחטין עליו דכתיב לפי אכלו דבעינן לכל אחד כדי אכילה דהוי כזית ובדיעבד כשר כששחטו לאוכליו ושלא לאוכליו כדלקמן ע"כ וכ"כ מרן החבי"ב שם לדעת רבינו יעו"ש אלו דבריו נר"ו).