מי שמת לו קרוב ולא ידע וכו'. נשאלתי בראובן שמתה אשתו בר מינן במוצאי שבת וכשהוציאו המת מתוך קטטה שהיה בין הבעל ובין חמיו הלך חמיו לביתו למנות ז' ימי אבלות וביום הב' בא אח האשה שלא היה בעיר ולא היה יודע ממיתתה במקום קרוב והלך וישב בבית אביו ושאול הגיע אם ימנה עמהם או צריך להוסיף יום אחד יען הוא התחיל למנות ביום ב' והספק הוא מי נקרא גדול הבית הבעל שעליו מוטל לקוברה או אביה שהוא גדול המשפחה.
תשובה לכאורה נראה דכיון שלא הלך לבית הבעל ששם הוא העיקר ושם מתה צריך למנות לעצמו שהרי כתב הטור ביו"ד סי' שע"א משם הרי"צ בן גיאת ז"ל דגדול המשפחה היינו דביתא סמיך עליה וגרירי כולהו אבתריה ולא שנא אח לא שנא בן קטן וכו' יעו"ש וכ"כ הרשב"א בח"א סי' תקל"ב וז"ל אין הדברים תלוי בראוי ליורשו אלא כל מי שעיקר הבית בו וכן פי' הרי"צ בן גיאת ז"ל ואם האם עיקר הבית היא תקרא גדול הבית אפי' אצל הבן ואם הבן עיקר הבית אפי' קטן או אח יקרא עיקר הבית וכו' יעו"ש וכ"כ בסי' תע"ח וז"ל תשובה נראה שהבעל קרוי באבל גדול הבית מפני שהוא חייב בקבורתה ולהטפל בה יותר מן האח ואפי' מן האב ואין הולכין אחר המצטער יותר וכו' יעו"ש ועיין בס' בית דוד חלק יו"ד סי' קע"ט שמסכים והולך בסברא הרשב"א ז"ל וא"כ בנדון דידן שלא הלך האח לבית הבעל שהוא עיקר כנ"ל. והלך לבית אביו היה נראה דימנה לעצמו דאב במקום בעל לא חשיב גדול הבית.
אמנם הרואה דברי הריטב"א ז"ל בחי' למועד קטן דף כ"א בסוגיין יראה דלא ס"ל הכי שכתב בד"ה ת"ר וכו' וז"ל איזהו גדול הבית פירשו גדול המשפחה גדול האבלים המתאבלים באבל זה וצ"ע אשה כגון האם או אחותן הגדולה אם היא חשובה גדול הבית ואין כל הדברים הללו אלא כשבא לכאן אבל עמד במקומו פשיטא שהוא מונה לעצמו אע"פ שהוא קרוב מאד עד כאן וא"כ לפי זה גדול הבית הוא האב וכיון דהלך אצל האב שפיר מונה עמהם כאילו הלך אצל הבעל לסברת הרשב"א ז"ל וכיון דפלוגתא היא וקי"ל הלכה כדברי המקל באבל נראה בנדון דידן דימנה עם האב וא"צ להשלים דאם יאמר דימנה לעצמו הוא חומרא דאתי לידי קולא דינהוג אבלות בשבת ואסור כמ"ש. וראיתי בס' חקרי לב יו"ד ח"ג סי' קמ"ט שנשאל במי שמת לו מת ואינו יושב בבית האבל ולא הודיעו לו מסבת חולי כי אם עד יום ששי לאבלות ואינו יכול להלוך בבית האבל דגדול הבית שם אם מונה עמהם אע"פ שלא נראה עמהם דמלשון הש"ס והפוסקים נראה דדוקא כשהולך למקום שגדול הבית שם בבית האבל אבל בלא"ה מונה לעצמו אכן בתשובת הרשב"א סי' תע"ז יש לדון מדבריו שגם בכה"ג מונה עמהם וכן עשיתי מעשה יעו"ש ודוק.