Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Mourning 5:16

אסור לקרות בתורה בנביאים וכתובים וכו'. הוה עובדא באבל תוך ז' דביום ט' באב שרצה לעלות מפטיר ושאל את פי אם מותר לעלות. ומסברא אמרתי מה מקום לספק שהרי פסק מרן ביו"ד סי' שפ"ד שאבל כהן אפי' אין כהן אחר אסור לעלות תוך ז' והם אמרו דשאני ט' באב דכל ישראל הם באבלות ואפ"ה עולין לס"ת והיינו טעמא דבדברים הרעים מותר וה"נ לא שנא ושכן הוא בספרי הפוסקים.
והנה ראיתי בס' בני יהודה ח"ב סי' פ"ד שנשאל במי שהיה רגיל לעלות ביום ט' באב ג' ואירע לו אבלות אם מותר לו לעלות והשיב דאע"ג דנראה לכאורה דאסור דהרי הטעם דהתירו לר"ת לעלות בשבת ג' הוא משום דכשמונע הוי דברים של בפרהסייא ואסור בשבת וכו' ומיהו כל זה לענין שאין איסור במניעה לעלות אם ירצה לעלות עולה ואין כאן איסור של לימוד התורה לכו"ע נמי אסור בתלמוד תורה שכל העולם אבלים הם ואעפ"כ התירו להם לקרות בדברים הרעים וה"נ פרשת כי תוליד בנים הוי סדר היום והוא מכלל דברים הרעים ואין כאן איסור ת"ת וכו' יעו"ש.
ולענ"ד לא זכיתי להבין בדבריו דמי זה אמר דמאי דקורין בפרשת כי תוליד בנים הוי משום דאבל אסור בתלמוד תורה ויען כי כל ישראל אבלים לכך בחרו בפרשה זו דהרואה יראה דקריאה זאת הטעם הוא משום דהוי מעניינו של יום דומיא דשאר הקריאות דפסח וסוכות וראש חודש וכיוצא ובפ' בני העיר (מגילה דף ל"א ע"ב) אמרינן מקרא מאי תנייא אחרים אומרים אם לא תשמעו לי וכו' ומסיק אביי אמר נהוג עלמא למקרי כי תוליד בנים יעו"ש נמצא דמשום דהוי מעניינו של יום הוא דקורין בפרשת כי תוליד ולא משום דאסור לקרות בתורה ואפשר דמשו"ה לא משגחינן בעולה ג' שהוא המפטיר ואינו מדברים הרעים דאילו יחיד הקורא לעצמו בדברים הרעים ויש בו דבר נחמה צריך לדלגם כמ"ש מרן ואילו בקריאת ס"ת בט' באב בעולה ג' לא יש בו שום דבר מדברים הרעים אלא ודאי דבחרו בו משום דשייך טפי ומכל שכן דהוי אבלות ישנה והתירו לקרות בס"ת למי שהוא באבלות ישנה דאל"כ למי יקראו בתורה בט' באב ולא רצו למנוע קריאת ס"ת ולהורידו מראש חודש וחנוכה ופורים שקורים מעניינו של יום וא"כ מה דמות לזה שנתחדש לו באבל שיעלה בשביל שהוא ט' באב וקורין בדברים הרעים וכל שכן להיות מפטיר שאין באותה קריאה מדברים הרעים. עוד תמיהא לי מ"ש בס' מחזיק ברכה בסימן תקנ"ד הביא הך תשובה הרב בני יהודה וכתב וז"ל והוא פשוט דודאי דהוא יכול לעלות בס"ת בשחרית ולהפטיר אף שהוא אבל עד כאן ולדידי צריכה רבה ואף אם נודה להרב בני יהודה בעולה א' מ"מ בעולה ג' לא ידענא מאי אידון ביה.
ובעיקר דברי התשובה הלזו לא זכיתי להבין דבריו שכתב וז"ל והשבתי דאע"ג דנראה לכאורה אסור דהרי הטעם שהתירו לר"ת לעלות לס"ת ג' הוא משום דכשימנע הוי דברים של פרהסייא ואסור לנהוג אבלות בפרהסייא אבל בחול ינהוג וינהוג ומה בכך והא ליכא איסורא דברים הללו מה פירושם אם נאמר דכיון דרגיל היה ר"ת לעלות בכל שבת ועתה אם מונע לעלות מפרסמא מילתא דנהוג אבלות בשבת וע"ז אמר אבל בחול ינהוג וינהוג ומה בכך וכו' מה לשון אומרת ומה בכך דהרי אסור לעלות אפי' היה כהן ואין כהן אחר בבית הכנסת כמו שפסק מרן ביו"ד סי' שפ"ד דלא יעלה ודוק.