ואין אדם עושה שליח לקדש לו אלא אשה שיכול הוא לקדשה בשעת השליחות. [כתב הרב מל"מ וז"ל] בפ"ב דנזיר דף י"ב אמרו לא משוי איניש שליח אלא במילתא דמצי עביד השתא במילתא דלא מצי עביד השתא לא משוי והקשו בתוס' שם דמעשים בכל יום שהאשה אומרת לחברתה לושי לי קמח והפרישי לי חלה בעבורי ואיך נעשית שליח בדבר זה הא בשעה שעושה אותה שליח לא היתה יכולה להפריש בעצמה חלה מקמח זה שאינו בר חיובא שאין מפרישין חלה מקמח ותירצו משם ר"ת דיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זאת תהא חלה על קמח זו לכשיהיה נילוש ודברים שבידה קיימים דאין זה דבר שלא בא לעולם כיון שבידה ללוש ולגלגל העיסה קרי שפיר דבר שבא לעולם וכו' ואח"כ הוקשה להם דא"כ דבר שבידו לא חשיב מחוסר מעשה למה הוצרך ר"ת לומר טעמא דאשה עושה שליח להפריש חלה לאחר שתלוש הוא משום שיכולה המשלח להביא עיסה מגולגלת וכו' אימא דשאני עושה שליח לקדש לו אשה נשואה שאין ביד המשלח לשלוח שיגרשנה בעלה ולפ"ז אין בידו לקדשה עכשיו משו"ה אינו עושה שליח שיקדשנה לו השליח לאחר שיגרשנה בעלה אבל באומר שיפריש לאחר שילוש חשיב שפיר שליח כיון שביד המשלח ללוש ולהפריש הימנה חלה ועד כאן לא אמרינן דמילתא דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח אלא בדבר שאינו בידו אבל דבר שהוא בידו אף שמחוסר מעשה מצי משוי שליח ולזה תירצו דמ"מ בהאי טעמא לחודא לא סגי לן למימר דמצי למיעבד שליח כיון שבידו ללוש ולגלגל מדאמרינן בפ' (הבא ע"י) [רבן גמליאל] כתוב גט לארוסתי לכשאכניסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו ובעי התם ליבמתו מהו ומאי קא מספקא הא בידו לבא עליה ולגרשה [אלא] כיון דהשתא לא מצי לגרשה לא מצי משוי שליח כיון דמחוסר מעשה לבא עליה ה"נ כיון דהשתא איהו לא מצי להפריש חלה לא חשיב מה שבידה ללוש ולגלגל לענין שיכולה לעשות שליח כיון דמחוסר מעשה עכ"ל והנה לפי מסקנת התוס' טעמא דחלה הוא משום שיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זאת תהא חלה על קמח זה לכשיהיה נילוש וכמ"ש בתחילת דבריהם. וראיתי להרב הגדול מהרימ"ט ז"ל בחלק חו"מ סימן כ"ג שתמה על דברי התוס' הלזו דמנא להו דהעושה שליח שיקדש לו אשה לאחר שיגרשנה בעלה דלא מהני ומה דאמרינן בגמ' הכונה היא מסתמא אין בדעת האדם למשוי שליח אלא במאי דמצי עביד השתא דמאי דלא מצי עביד השתא לא אסיק אדעתיה ולא שוי שליח אבל אי פריש פריש ובזה ניחא הא דמעשים בכל יום שאומרת אשה לחברתה שתלוש ותפריש לה חלה אע"ג דלא מצי עביד בעודו קמח שהרי בפירוש עשתה אותה שליח בכך וכו' [עכ"ל המל"מ. וכתב עוד המהרי"ט שם וז"ל] ואין לומר דמתוך הקושיא שהקשו מההיא (דפ"ב) [דפ"ה] דיבמות דמשמע דמחוסר מעשה מיקרי ולא חזי כלל הדרי בהו התוס' שנצטרך לומר דלאו דלא מצי עביד שליח קאמר אלא דמסתמא אין דעת האדם עליה ולפי"ז יכול לעשות שליח להפריש חלה בעודה קמח דאע"ג דסלקא בקושיא לא סלקא בתיובתא ובפ' חזקת הבתים גבי אחד מן האחין שהיו אונות וכו' עד כאן.
ולענ"ד לפום מאי דפרשתי דברי התוס' וכמ"ש הבין המל"מ בפירושו אין מקום לדברי הרב ועי' בס' גט מקושר דף ל"ו יעו"ש ועי' בס' תורת נזיר דף ט"ו ע"ד והנה המל"מ הקשה למהרימ"ט דאם כדברי הרב מאי האי דפריך בגמ' מהאומר לאפוטרופוס שלו כל נדרין שתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהיו מופרין ת"ל אישה יקימנו ואישה יפירנו טעמא דאמר רחמנא הכי הא לאו הכי אפוטרופוס מפר הרי דס"ל לסתמא דתלמודא דמילתא דלא מצי עביד השתא אפי' שעושה אותו שליח בפירוש לא מהני ומשו"ה אוקמה לר' יאשיה כר' אליעזר שיכול אדם להפר לאשתו קודם שתדור ולהכי איצטריך קרא למעט שליח אבל לרבנן דאית להו דאינו יכול להפר קודם שתדור לא אצטריך קרא למעט אפוטרופוס דכיון דאיהו לא מצי עביד השתא פשיטא דלא מצי משוי שליח ע"כ.
וחזיתיה להרב משאת משה ח"ג ביו"ד סי' י"א שהקשה כן וכתב שם מר בריה וז"ל אמר אברהם דברי המל"מ ודברי אדוני אבי צל"ע דהרי מהרימ"ט הקשה מההיא דאמרינן בפ"ק דקידושין הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי ס"ד שלוחי דידן נינהו וכו' ותירץ הרב דהתם לא מצי למעבד לגמרי קאמר אבל לכי שליח מצי למעבד איהו נמי עביד וכו' אמור מעתה לרבנן דאית להו דאינו יכול להפר קודם שתדור ודאי דלא אצטריך קרא למעט אפוטרופוס כיון דאיהו לא מצי עביד כלל קודם שתדור ולא מצי משוי שליח ואי אמרה מהרימ"ט היינו במצי עביד אלא דמסתמא אין דעתו קאמר עכ"ל ואחרי מחילה רבה לא ידענא מאי קושיא דנראה שרצה לדמותו ההיא דאפוטרופוס לההיא דהני כהני דלא מצי עביד כלל ולא דמי כאוכלא לדנא דה"נ בשעה שאפוטרופוס מפר מצי בעל מפר אי הוה התם דומיא דעושה שליח לקדש לו אשה ובשעה שעשהו שליח לא מצי איהו לקדשה כיון דבשעה שעושה השליח שליחותו מצי לקדשה כתב מהרימ"ט דאי פריש מצי עביד ה"נ דכוותה כיון דפריש לו בעל לאפוטרופוס כן בפירוש משו"ה אם לאו קרא הוה אמינא דמהני וא"כ מאי מקשה הש"ס כיון דפריש וזהו קושית המל"מ וא"כ לא ידעתי מאי קמתרץ וצ"ע (א"ה עיין להרב גופיה בס' אמרות טהורות דף נ"ד ע"ח שחזר בו מתירוץ זה יעו"ש).
Loading...
9:6
1
Loading...