היה מדבר עמה על עסקי הקדושין וכו'. כתב הרב המגיד בשם הרשב"א דהיכא שלא היו עסוקים כלל בענין ונתן לה כסף סתם אפי' חזר ואמר לה הרי את מקודשת לי והיא רוצה שצריך שיטול הכסף ממנה ויחזור ויתננו לה בתורת קדושין וכתב מהרימ"ט ז"ל בחלק אה"ע סי' מ"ג על דברי הרשב"א שדבר תמוה הוא מי גרע כסף סתם מכשנתנו בתורת פקדון דעקר להו בהדיא מקדושין ואפ"ה רצתה מקודשת ונראה שדעתו ז"ל דכיון שנתן לה כסף סתם ולא היו מדברים בעסק קדושין מסתמא בתורת מתנה יהיב לה ניהלה ואם טענה איהי בכך מהימנינן לה ונסתייע הרב ז"ל מההיא דפ' שבועת העדות מנה נתתי לך וכו' ומההיא דסטראי נינהו שהביא הרא"ש ז"ל בפ' שבועת הדיינין בשם הר"י ן' מיגש ז"ל יעו"ש.
והרב מל"מ בדין שלפנינו כתב וז"ל לא ידעתי מה זו סמיכה דהתם הלה טוען ברי דלמתנה קאמר אלא שהעדים שהיו מבחוץ לא שמעו דבורם וכן ההיא דסטראי נינהו הכי הוי אבל במקבל סתם והוא לא ידע אם במתנה אם בפקדון בהא הוא דקיימינן אם יכול המקבל לומר סתמא לשם מתנה יהבתינהו והשתא הוא דקא הדרת בך ע"כ ואני חכים ולא בחכמה רואה אני שדברי מהרימ"ט ז"ל הם דברי הרי"ף בהלכות שכתב בפ' שבועת העדות וז"ל והיכא דמנה זוזי לחבריה באנפי סהדי ולא ידעי הנך סהדי אי הלואה יהבינהו נהליה או בפרעון פרעינו או במתנה יהבינהו וא"ל הב לי מנה דילי דיהבית לך וכו' ואי א"ל הנהו זוזי דהוה מסקינא בך נינהו אי נמי מתנה יהבתינהו לי אפי' עדים רואין אותו כיון דלא ידעי דהלואה יהבתינהו ליה פטור וכו' דאמרינן מנה לו מנה בפני פלוני ופלוני ועדים רואין מבחוץ וכו' ע"כ.
הרי להדיא דעת הרי"ף ז"ל דאפי' שנתן לו סתם ולא פי' לשום מה נתן דהא העדים היו שם והם לא ידעו משמע שלא דברו הנותן והמקבל כי אם קח זה יכול לטעון דמתנה נתן ואף דלא טעין דבמתנה קאמר ליה הנותן ויליף לה מהא דאמר רב יהודה שהעדים היו בחוץ ואין לומר דהרי"ף ז"ל מיירי דהמקבל טעין דבמתנה קאמר ליה בפירוש ובאנפי סהדי דקאמר היינו שהם בפנים וסהדי מבחוץ דא"כ היא היא מימרא דרב יהודה אלא ודאי כדאמרן ועל טענה דסטראי ומתנה על שניהם הוא אומר דטענתיה טענה וי"ל ועי' בפ' הכותב (כתובות דף פ"ה) מה שפירש"י שם בד"ה סטראי נינהו מצד אחר נושים בו ומחמת אותה מלוה החזיק בהם ע"כ ועיין בס' קרית מלך רב מה שהליץ בעד מהרימ"ט ז"ל.
Loading...
3:8
1
Loading...