השוכר את הפועל ואמר ליה כאחד וכשנים מבני העיר וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל וכן כל כיוצא בזה וכתבו הרמב"ם והרשב"א ז"ל דכן הדין בכיוצא בזה ושנו בתוספתא הנותן מעות לחברו ליתן לו פירות לגורן חייב להעמיד לו כשער בנוני וכו'. והנה מתוספתא זו הקשה מהרשד"ם ז"ל בחו"מ סימן של"ה למ"ש הריטב"א ז"ל בריש פ' האומנים גבי מאי דפריך בגמ' וליחזי בעלים היכי מיגרי וז"ל דא"ל שכרכם על בעה"ב לא צריכא דאיכא דמיתגרי בתלתא ואיכא דמיתגרי בד' פי' וכיון דכן ידם על התחתונה ולית להו אלא תלתא וה"ה היכא דמיתגרי בתלתא ומד' ומה' ואע"ג דאמרינן באידך פירקא השוכר את הפועל כאחד וב' מבני העיר שמשמנים בניהם התם משום דאמר כאחד וב' אבל השוכר סתם או שעושה מלאכה של בעל הבית בקציצה אין עליו אלא כפחות שבפועלים ע"כ ועיין בשיטה מקובצת שמביאו והוא שלא כדברי מהרשד"ם דמ"ש הרב שם וע"ז הקשה שצ"ע בלי ספק מ"ש מהנותן מעות לפירות לגורן דמשמנים יעו"ש.
וראיתי להרב מהריב"ל ז"ל בח"א דף קמ"ב שנשאל על בן שהיה מתעסק בנכסי אביו בחיי אביו ואחר מיתת אביו תבע שכר הפאטורי"ה ומסיק הרב דהוא קודם לבע"ח מכח הקי"ל אלא דלא יקח כדרך הפאטורי"ה שלוקחים הרבה בשכרם ולא כדרך שלוקחים מעט אלא כדרך הבנונים כדאמרינן בהשוכר את הפועל וא"ל כאחד וב' מבני העיר דמשמנים בניהם והביא מ"ש הרב המגיד מהתוספתא הנ"ל דתני משמנים ביניהם והא נמי דוכותא ושוב כתב דכבר יש מקום לחלק ולומר דדוקא כא' וב' הוא דאמרי' דמשמנים ואם הגדול שבהם הוא בד' והמועט הוא בשנים נותן לו ג' אבל בנדון דידן דלא א"ל שום דבר יכול האב לומר שלא יתן לו אלא כדרך המועט שבשכירות וכיון שכן הוא יטול זה הבן כפי המועט שבפאטורי"ה עכ"ל. והנך רואה דמה שחילק מהריב"ל ז"ל דדוקא כשאמר כאחד וכשנים הוא דמשמנים הן הן הדברים הניתנים למעלה משם הריטב"א וע"ז הקשה מהרשד"ם מהתוספתא והצריך עיון וא"כ מהריב"ל ז"ל דבתחילה הביא הך תוספתא וזיכה לבן כבנוני וכשחזר לחלוק ולומר דהך דינא אינו אלא משום דאמר כאחד וכשנים ומשו"ה משמנים וכדברי הריטב"א ז"ל איך מיתבא דעתיה מהתוספתא דהתם לא תני כאחד ושנים ואפי"ה קתני דמשמנים היפך מ"ש הוא ז"ל וצ"ע.
Loading...
9:2
1
Loading...