אם נאנס במקום שהעדים מצויין וכו'. בס"פ האומנין תניא איסי בן יהודה אומר אין רואה שבועת ה' תהיה הא יש רואה יביא ראיה ויפטר או ישלם ופי' ר"ח דחדושא דאיסי בן יהודה הוא דכי יש רואה ליכא שבועה והכריע הרי"ף ז"ל כדבריו יעו"ש.
אמנם ראיתי בה' שיטות להריטב"א ז"ל בסוגין שכתב וז"ל אך הרב משה הכהן ז"ל פי' דלעולם אפי' בשבועה פטור וכ"ת מאי אשמועינן איסי הא קמ"ל דאפי' בעא למכפיה תובע לנתבע לגלגל עליו טובא לא מצי כייף דבעדים מצי מיפטר וכו' יעו"ש. וק"ל דהר"ב בשיטה מקובצת הביא משם הרמ"ך ז"ל בעובדא דת' דני דחמרא וז"ל ואי לא מייתי ראיה שלים דבמקום שיש רואים הוא ולא מהימן בשבועה וכו' וכ"כ בעובדא דהנהו שקולאי וז"ל ומיהו שבועה לא רמייא עלייהו מן דינא ומצינן למימר דמצי אמר מרי דחביתא נהי נמי דלית לי לאמינך בשבועה אי לא בעינא אבל השתא כיון דאנא בעינא למיעבד טיבותא בהדך לאמינך משתבע ותיפטר כנ"ל ע"כ הרי לך להדיא שדעת הרמ"ך הוא כדעת הרי"ף וסיעתיה ואיך מביא הריטב"א משם הרמ"ך דפליג על הרי"ף ז"ל.
וראיתי להלח"מ ז"ל שכתב דממאי שכתב רבינו בפ"ב מהל' שלוחין משמע דהא דאיסי הוי בכל מילי וכן משמע ממ"ש הטור בסי' קפ"ז וקשה טובא דא"כ אדם התובע מנה וא"ל פרעתיך בשוקא אם לא יביא עדים לא יהיה נאמן לדעת רבינו כיון דאית ליה דהא דאיסי הוי בכל מילי אפי' במילי דפרעון וכו' יעו"ש ולענ"ד נראה דהא לא קשיא כלפי מ"ש להרב מהרימ"ט ז"ל בחלק חו"מ סי' פ"ח שכתב וז"ל הא ליתא דדרך ים אע"ג דשכיחי ספינתא לא דמי לריסתקא דמחוזא דשכיחי רבים וכשיש שום אונס והיה כל הבא ועמד לראות אבל בני אדם העוברים בציות הואיל והמקום רחב אין פוגעים זה בזה וכו' יעו"ש הרי דהא דאיסי היינו שיש רואה שהענין הוא דכי שכיחי רבים עומדים לראות וא"כ כשאומר פרעתיך בשוקא ושכיחי רבים אין דרך בני אדם לעמוד ולידע מה טיבן של מעות וגם לא יהבי דעתייהו להעיד ואף דשכיחי אנשי מ"מ אין רואה הוי וכן נ"ל לדקדק מדברי רבינו שכתב אם נאנס במקום שהעדים מצויין שם וכו' ומה לו לתלות במקום שהעדים מצויין והו"ל לומר במקום דשכיחי אנשי כלישנא דש"ס וכמ"ש לקמן אלא ודאי דדעת רבינו הוא דלא מהני מאי דשכיחי אנשי לחוד אלא צריך שיהיה האונס גדול שאם נאנס יהיו עדים מצויין וכדכתב מהרימ"ט ז"ל לאפוקי פרעתיך בשוקא ודאי דלא שלטא ביה עיני הרואין דאז אף דאיכא עדים אין רואה הוי וק"ל.