Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 2:1

ג' דינין האמורים. אם קנו מידו חייב באחריותן וכו'. עיין במרן ב"י סי' ש"א שתמה על הטור למה השמיט דין זה וכתב מרן החבי"ב בהגב"י אות ה' דליכא למימר שדעתם דהך ברייתא מיירי בהקדש וכמו שפי' רש"י ז"ל ולכן לא הביאוהו הטור והרי"ו ז"ל שהרי הרא"ש ז"ל הביא בפסקיו דשומר שכר אינו משלם ואם קנו מידו משלם ועל כרחך מפרש הברייתא בהדיוט כדמפרשי לה הרי"ף והרמב"ם דאי בהקדש אין דרכו להביא דבר שאינו נהוג וכו' יעו"ש.
ואחרי המחילה רבה מכבוד רבנותו אי אפשר לומר כן דהרא"ש לא מפרש כפי' רש"י דהא ברייתא זו הובאה בפ' אין בין המודר (נדרים דף ל"ז ע"א) ופירשה לה הרא"ש ז"ל שם כפי' רש"י כולה לענין הקדש לך נא ראה וכן פי' רש"י והר"ן וכי תימא א"כ מנ"ל להרא"ש ז"ל דבהדיוט מהני קנין הא לא אירייא דאיכא למימר דכיון דמהני קנין לגבי הקדש לשעבודי נפשיה הכי נמי גבי הדיוט נמי אם קנו מיניה מהני ומעתה אפשר לומר ג"כ דזה הוא דעת הרי"ף ורבינו ז"ל שהביא הברייתא לענין שבת לחלק בין שכיר יום לשכיר חדש וכן הביא הרא"ש בפ' השואל יעו"ש ומה שתירץ מרן החבי"ב לדעת הטור ז"ל שהשמיט דין אם קנו מידו וכו' הוא מפני שסובר כדעת הריטב"א ז"ל דכי משני הש"ס בשקנו מידו לאו דוקא דה"ה באמירה בעלמא מתחייב וזה כבר כתב רבינו בסי' רצ"א ועיין בס' בית ישחק בדין שלפננו שתירץ כן כמשה שיושב ודורש מפי הגבורה ולא זכ'ר למרן החבי"ב ועוד קשה דמ"ש שם וז"ל ואף דהרא"ש בפ' הזהב הביא הך דואם קנו מידו צ"ל דלישנא דש"ס נקט ולאו דוקא כמו שצ"ל לר' יוחנן גופיה דס"ל דבדברים לחוד סגי ע"כ ולענ"ד ליתא דמלבד דלשון הרא"ש אינו לשון הש"ס שכך כתב ואם קנו מידו עוד בה דבפסקי הרא"ש כתוב ג"כ ואם קנו מידו דזה גם על מרן החבי"ב ג"כ קשה שפסקי הרא"ש הם מהטור ז"ל ואיך שיהיה לא תעזוב נפשי לשאו'ל להרא"ש דכתיבנא דמפסק הברייתא דמיירי בהקדש כמפורש בנדרים דהא חזינן להרא"ש גופיה שהקשה למאי דמוקי ר"י לברייתא כשקנו מידו מההיא דס"פ הפועלים וכדהקשו התוס' ותירץ דשאני הדיוט שדרך אדם לשמור ממונו בעצמו ואין רגיל לסמוך על אחר נמצא דכיון שמאמינו מכבדו אבל הקדש כך יש להאמינו לזה כמו זה שאינו לא של זה ולא של זה יעו"ש בשיטה מקובצת להרב בצלאל ז"ל בפ' הזהב וא"כ נמצא דדוקא בהקדש הוא דבעי קנין אבל בהדיוט בדיבורא בעלמא מתחייב ולמה מצריך הרא"ש ז"ל קנין בהדיוט. ובהכי מתרצתא להטור מעין מ"ש מרן החבי"ב ז"ל דהטור ז"ל גברא דשפיר חזי הך לשון הרא"ש ז"ל דברייתא מיירי בהקדש והתם הוא דמצריך ר"י קנין ברם בהדיוט בדיבורא בעלמא מתחייב ומשו"ה דחה הך דכתב הרא"ש בפ' הזהב דואם קנו מידו ומ"מ עדין לא פלטינן מהדוחק למה כתב בפסקי הרא"ש הך דואם קנו מידו וצ"ע.