1
וכן טבח של בני העיר שנבל הבהמות וכו'. עיין בהריב"ש סי' תי"ג שכתב וז"ל אבל טעם הפיטור הוא שלא נאסרה בבריא אלא מחמת ספק וחשד וכל כיוצא בזה אין מחייבין הטבח לשלם כמ"ש הרב המגיד בפ"י מהל' שכירות דדוקא ניבלה חייב אבל אם עשה בה טרפות הפוסלה מספק וכו' והקשה עליו הרב דלא ירד לסוף דעתו במ"ש שלא נאסרה בבריא דאף שהיו אוסרין אותה בודאי כגון שהיו מעידין שהיו בה טרפות הפוסל אין כאן חיוב דמים לשוחט שהוא לא גרם הטרפות יעו"ש. ולענ"ד נראה דאין כונת הרב כמו שהבין אלא כונתו היא דאם היו אוסרים אותה בודאי מחמת מעשיו אז היה הדין שהטבח חייב כדין אומן שקלקל וכמו שהביא אח"כ משם הרב המגיד וקאי הרב למ"ש לעיל ואם אסרתם אותה מחמת מעשיו כמבואר ודוק.