Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Eruvin 1:19

המשתתפין במבוי צריכים לערב בחצרות וכו'. נשאלתי בשני חצרות הסמוכים אהדדי וכל אחד יש לו פתח למבוי לכניסה ויציאה ועוד יש פתח בין ב' החצרות שמשתמשין לשאוב מים מן המעיין שבאחד מהם בין בחול בין בשבת ואין באחד מהם דיורים כי אם כל אחד מהחצר אב ובן נשוי ואין זר דר ביניהם לא שכן ולא שום אדם כדי להצריכם ערוב אם צריכים לערב שתיהם כאילו שניהם דרים בחצר אחד או דלמא די להם במה שנשתתפו בשתופי מבואות והשבתי לו שצריכים לערב ערובי חצרות כיון שמשתמשין דרך הפתחים הוי כאילו הכל חצר אחד ויען ששמעתי ששאלו לאחרים ואמרו להם שאינו צריך וטעם לדבר לא שמעתי לכן אען ואומר דגרסינן בפ' הדר (עירובין דף ע"א ע"ב) מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי שלא לשכח תורת ערוב מן התנוקות דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מערבין או משתתפין ופרש"י ז"ל מערבין בחצרות הפתוחין מזו לזו אע"פ שערבו דרך פתחיהם צריכים להשתתף במבוי להתירן למבוי ואם לאו חצרות מותרות מזו לזו ומבוי אסור דאין סומכין על ערוב במקום שתוף ולא על שתוף במקום ערוב היכא דלא עירבו בני חצר לעצמן שאם יסמכו עליו תורת ערוב תשתכח אבל עירבה כל חצר לעצמו ונשתתפו כולם במבוי אע"פ שלא עירבו החצרות זו עם זו שיתוף המבוי מחברן ומטלטלין מזו לזו בין דרך המבוי בין דרך פתחיהם עכ"ל וכך הם דברי התוס' בדף ע"ג כמ"ש מרן באו"ח סי' שפ"ז ועיין בחי' הריטב"א ז"ל בסוגיין שהביא פי' רש"י ז"ל באורך. וכתב עוד מרן שם וז"ל ולפי"ז לדברי הכל כל חצר צריכה לערב בפני עצמה ואם לא עירבה בפני עצמה ליכא למ"ד דסמכינן אשיתוף אלא הכא במאי עסקינן בשכל חצר עירבה לעצמה כו' ועיין בב"ח ובט"ז מ"ש ע"ד.
והנה מה שכתב לדברי הכל כל חצר צריכה לערב בפני עצמה וכו' ליכא למ"ד דסמכינן אשיתוף וכו' נראה שכונתו לומר דדעת חכמים דתיקון דשיתוף ותיקון הערוב דרך הפתחין חד הוא וכולן באים לערב החצרות ולחברם יחד ומשו"ה ס"ל דבחד סגי אמנם תיקון החצרות הם לחברם לחצר לכל בני החצר לחוד ואין לזה עסק עם חצר אחר ומשו"ה כתב לדברי הכל כל חצר צריכה לערב בפני עצמה וכו' ומיירי בחצר שאינה פתוחה לאחרת וס"ל דבזה כו"ע מודים דצריכה ערוב ועיין בס' בני חיי וא"כ כיון דאנן נוהגין דאפי' דמשתתפין במבוי בשמן מערבין בחצרות משום שלא לשכח תורת ערוב מהתנוקות א"כ בנ"ד שאין שם כי אם כל אחד לבדו איתא לחששא דשמא תשכח תורת ערוב מן התנוקות כיון שאין שם דיורין אחרים כדי שיעשו ערובי חצרות ורואים התנוקות שמשתמשין דרך הפתחין ב' החצרות בלא ערוב זה היה נראה לי וכן נראה לכאורה ממ"ש בס' לב שמח בסוף הספר בקונטרס רוח יעקב סי' א' שכתב וז"ל אמור מעתה בנ"ד לדעת רוב הפוסקים סמכינן לכתחילה אשיתוף אפי' שהוא בשמן במקום החצרות זה עם זה ומה גם דיש צדדים לומר דאפי' הר"מ וסיעתיה מודים בנידון דידן דכבר ערבו כל החצר לעצמה ולא צריכנא אסמיכות דשיתוף אלא לערוב חצרות זו עם זו דיועיל אפי' שיתוף בלא פת כמו שנסתפק מרן בכ"מ בעירבו חצרות זו עם זו דיועיל לשיתוף וכמ"ש לעיל ע"כ. הרי דכדי לצאת מספק הרמב"ם ז"ל מהני דיערב החצר לעצמן ובנ"ד דליכא ערובי חצרות הסברא נותנת דצריכה לערב דרך הפתחין ובכן מה דמסיק הרב בסוף התשובה וז"ל נמצא לדעת רוב הפוסקים סומכים על שתופי מבואות ביין ומטלטלין מחצרות לחצר לכתחילה ע"כ. [א"כ] היכא דלא עירב בחצר כנ"ד עדיין לא יצאנו מידי התנוקות ודוק.