Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Blessings 5:1

וספק יש בדבר אם הן חייבות מן התורה וכו'. הנה רבינו ז"ל לא גילה לנו צד הפיטור מן התורה אם הוא מטעם רש"י ז"ל דלא נחלקה ארץ ישראל לנשים או מטעם התוס' ז"ל שאינן יכולות לומר ברית ותורה דלא שייכי בהן דאי משום דנשים לא נטלו חלק בארץ תיבעי כהנים ולויים דלא נטלו חלק בארץ.
וראיתי למרן החבי"ב באו"ח סי' קפ"ו שפי' דברי התוס' הללו וז"ל ויראה לי פי' דבריהם דכהנים ולויים נמי תיבעי לר' מאיר דאמר בתוספתא דבכורים פ"ק כהנים מביאים ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ דלר' יהודה שסובר דכהנים מביאים וקורין דכשם שנטלו לויים חלק בשדה מגרש כך נטלו כהנים וה"ה שחייבים בברכת המזון שהרי נטלו חלק בשדה מגרש וכו' ומהתימה מהשלטי גיבורים שכתב בפ' מי שמתו דכהנים ולויים לפירש"י ז"ל אין חייבים בברכת המזון ולפי' התוס' והמרדכי חייבים ע"כ דכבר נתבאר דאף לפירושם חייבים. איברא שאף למה שפירשתי דברי התוספות מגומגמים במ"ש ותימה דכהנים ולויים נמי שהרי לא נטלו חלק בארץ דלויים מאן דכר שמייהו דנהי דכהנים פליג ר"מ בלויים מודה דמביאין וקורין שהרי נטלו שדה מגרש ואולי אגב שיטפיה דכהנים נקטי לויים ושוב נדפסו תשובות הרב מהר"ש יונה ז"ל וראיתי שם בסי' נ"ד כתב ככל מ"ש יעו"ש.
ולא זכיתי להבין דברי הרב ז"ל דמה לו לילך להתוס' דבכורים כדי לומר דכונת התוס' הוא לדעת ר' מאיר דלר' יהודה כיון דנטלו ערי מגרש שפיר חזי לברוכי מן התורה והוקשה לו מילת לויים דנקטו התוס' והוצרך לומר דאגב נקטיה והלא משנה שלמה שנינו בסוף מס' מעשר שני ושם נאמר מכאן אמרו ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ור"מ אומר אף לא כהנים ולויים שלא נטלו חלק בארץ ר"י אומר יש להם ערי מגרש ע"כ. הרי להדיא דלר"מ כהנים כי הדדי נינהו ושניהם אינם מתודים משום דלא נטלו חלק בארץ ור"י פליג עליה בשניהם וכיון שכן הוה מצי לומר דכונת התוס' הוא לר"מ דהכא ובדקדוק נקטו כהנים ולויים שהיו פטורים כהנים ולויים מברכת המזון והובאה משנה זו בתשובת מהרש"י ז"ל שם ואיך נעלם מיניה וכמו כן קשה קצת להרמב"ן ז"ל בשיטתו לבתרא דף פ"א מהש"ס ד"ה והכתיב שכתב בתוך הלשון וז"ל ויש שואלים היאך מוציאים שאר הגרים ידי חובתן בברכת המזון שהרי לא נטלו חלק בארץ ומדרבנן נינהו כדאמרינן במס' ברכות דנשים בברהמ"ז דרבנן וטעמא דמילתא משום דלאו בת ירושה היא וא"ת וכו' א"כ כהנים ג"כ לא יוציאו דתניא בתוספתא כהנים מביאין ולא קורין לפי שלא נטלו חלק בארץ ור"י אמר כשם שנטלו הלויים כך נטלו כהנים ורב חסדא כהן הוה ובריך בי ריש גלותא ואין ספק שמוציאין את הרבים ידי חובתן ואפי' משום דקי"ל כר"י ולא כר"מ ואפי' דס"ל שאין ברהמ"ז תלויה בחלק הארץ וברייתא בפ' מי שמתו אליבא דר"י יעו"ש וקשה דלמה תלה הקושיא מהתוספתא דבכורים ולהקשות מכהנים ולא ממתני' דלעיל דבין כהנים ובין לויים ס"ל לר"מ שאין מתודים משום שלא נטלו חלק בארץ וא"כ לא יוציאו אחרים יד"ח בברהמ"ז ועל זה יבא תירוצו.
ודע שבעיקר דברי השלטי הגיבורים שהביא הרב כנה"ג דכהנים ולויים פטורים מברהמ"ז לדעת רש"י ז"ל קשיא לי ממ"ש ריש פ"ק דערכין דף ד' דאמרינן התם הכל חייבים בזימון כהנים ולויים וישראלים ופריך פשיטא ומשני ל"צ דקאכלי בקדשים סד"א ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא קמ"ל ואכלת ושבעת והא איתנהו ואם כדברי הרב ז"ל בדעת רש"י איך אמרו בש"ס והא איתנהו כיון דשם נאמר על הארץ הטובה אשר נתן לך וכהנים ולויים לא נטלו חלק בארץ לדעת הרב ז"ל וצריך ישוב.
ואמת אגיד דבעינא דאימא מילתא ומסתפינא והוא דקרא כתיב ביהושע ולבני אהרן נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשיה וגו' כל ערי בני אהרן הכהנים שלש עשרה ומגרשיהם ואח"כ מונה אותם ללויים ואומר כל ערי הלויים בתוך אחוזת בני ישראל ערים ארבעים ושמונה ומגרשיהם והם אותם שנתן לכהנים עם אותם שנתן ללויים וא"כ מאי האי דמחלק בתוספתא בין כהנים ללויים לר' מאיר וצריך ישוב ושוב ראיתי בס' חסדי דוד שנרגש מזה ותירץ ולא נתקררה דעתי בתירוצו וצריך אני מרבותי.