מגדל שהוא עומד וכו'. ופירש בערוך בלשון ראשון מגדל שהוא עומד באויר פי' תיבה ארוכה כמגדל תלוי' בחבלים ע"כ:
ר' יוסי אומר מחצה למחצה. פי' דכלים שבחצי עוביו שהן לצד תוכו טמאים ודוקא עומד באויר אבל אם הי' עומד בבית הא אמרי' בסיפא טומאה בתוכו הבית טמא וכיון שאני רואה כאילו הטומאה בבית לא הוה ר' יוסי אומר מחצה למחצה שהרי הטומאה באה לו מכל צד אבל משום מילתייהו דרבנן אין חילוק בין עומד באויר ובין עומד בתוך הבית והיינו דקתני בתוספתא מגדל שהוא עומד בין בבית בין באויר וטומאה בתוכו כלים שבעביו טהורים טומא' בעביו כלים שבתוכו טהורים ר' יוסי אומר מחצה למחצה ור' יוסי לא קאי אלא אעומד באויר הרא"ש ז"ל אבל הר"ש ז"ל פי' דבין בבית בין באויר דקתני בתוספתא לאו בתוך הבית דוקא דהא קתני סיפא דתוספתא הי' עומד בתוך הבית מכלל דרישא לאו בתוך הבית עסיקי' אלא עומד ע"ג הבית או בבית שאינו מקורה ע"כ. ומצאתי כחוב טומאה בבית מה שבתוכו טהור פי' ה"ר מנחם ז"ל זהו אליבא דרבנן אבל אליבא דר' יוסי נכנסת מבית למגדל כי היכי דנכנסת מתוכו לעביו ומעביו לתוכו. אמר יצחק אין זה הכרח דילמא ע"כ ל"ק ר' יוסי אלא בדבר שהוא מגוף המגדל ואפי' בגוף המגדל לא קאמר אלא למחצה ע"כ:
בפי' ר''ע ז"ל וטעמא דמה שבתוך המגדל טהור שאין דרך וכו' כך צ"ל:
טומאה שם הבית טמא. אע"פ שאין שם פותח טפח לפי שדרך טומאה לצאת ואפי' בינו לבין הארץ בינו לבין הקורות משום דבוקעת ועולה בוקעת ויורדת ונכנסת לחלל המגדל ויוצאה דרך פתחו לבית. ובלבד שלא תהא טומאה כנגד עובי הדפנות לא למעלה מן הדפנות ולא מלמטה דא"כ לא היתה מתפשטת בבית אחר דליכא פותח טפח לא למעלה ולא למטה כדמוכח בתוספתא הר"ש ז"ל. וז"ל הראב"ד ז"ל שם בהשגות כלים שבין המגדל ובין הארץ שבינו ובין הכותל וכו' אמר אברהם לא כל הענינים שוין כשהכלים בינו ובין הארץ או בינו ובין הקורות די להם באותו פותח טפח להביא את הטומאה לכלי שבאמצע אבל כשהכלים בינו ובין הכותל לא תביא להם טומאה באותו חלל טפח בלבד עד שיהא ג"כ פותח טפח או מלמעלה או מלמטה ע"כ וכתב עליו מהרי"ק ז"ל ורבינו לא חשש לפרש מפני שדבר פשוט הוא ע"כ:
בסוף פירושו של ר"ע ז"ל שלא תטמא כל אשר בבית. אמר המלקט דטומאה רצוצה בוקעת ועולה. ופי' הר"ש ז"ל טומאה רצוצה פי' דחוקה שם בלא אויר מלשון ויתרוצצו תרגומו ודחקון ע"כ: