1
ואבר מן החי שחסר עצמו. פי' רעז"ל אבל חסר מבשרו לעולם הוא מטמא עד שיחסר מכדי וכולי'. אמר המלקט דהכי תנן בפ' ששי דמסכת עדויות אבר שיש עליו בשר כראוי מטמא במגע ובמשא ובאהל חסר הבשר טמא חסר העצם טהור והא דלא תני ואבר מן המת שחסר עצמו משו' דאכתי טמא משום כזית בשר הנשאר בו אבל כזית בשר הפורש מן החי טהור כר' יהושע דעדויות ועוד תנן התם מרובה טומאת עצמות מטומאת בשר שהבשר הפורש מן החי טהור ואבר הפורש מן החי והוא כברייתו טמא והיינו כברייתו שלא חסר העצם אך עומד שלם כמו שנברא. הר"ש והרא"ש ז"ל. ופי' ה"ר יהוסף ז"ל שחסר עצמו פי' שחסר העצם כל שהוא ע"כ: