אין בארובה וכו'. ועיין בפי' הר"ש ז"ל לעיל פ"ח סימן ב':
נתן את רגלו מלמעלן טהור. ובהא אפילו ר"מ מודה כיון שאין הטומאה תחת רגלו אבל כשהטומאה תחת רגלו לא חשיב ליה ר"מ כסתום ורבנן סברי אפילו הטומאה תחת רגלו אם קדמה רגלו את הטומאה טהור כיון דנסתם קודם שבאה אבל אם קדמה הטומאה כשפשט רגלו שם נטמא קודם שנסתם הנקב ור"ש מוסיף אפילו שתי רגלים של שני אנשים וכו' אע"פ שקדמה טומאה לרגלו של שני כיון שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה טהור כיון שלא נראה הנקב פתוח דעם משיכת רגל ראשון נמצאת רגלו של שני והה"נ שתי רגליו של אדם אחד שהיה ראוי להיות טמא מחמת רגל שני שקדמה לה הטומאה ואפ"ה טהור כיון שקדמה רגלו ראשונה. הרא"ש ז"ל:
ואם רגלו קדמה את הטומאה טהור. במאהיל עצמו הוא דמטהרי רבנן משום דנסתמה ארובה מקודם ולא אתיא עליה טומאה אבל במת מודו רבנן דטמא כיון דרגלו על פי ארובה. מה"ר שמשון ז"ל: