מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להן שם. למעשרותיהן או בצפונן או בדרומן כלומר ומזכה אותן לבעליהן ואהא מייתי מעשה בר"ג דשנת הביעור היתה וכבר קרא שם רבן גמליאל בצפונו או בדרומו והאי רבן גמליאל הוא בנו של רשב"ג הנהרג אחר החרבן. הר"ש שירילי"ו ז"ל:
מעשה וכו'. פ"ק דקדושין כתבו התוס' דהאי צריך לקרות להם שם היינו דחייב לברר להם בעלים למי יתנום והרש"ש ז"ל פי' כפשוטו ויישבו כמו שכתבתי כבר. ובפ' בתרא דערכין דף ל' הקשו תוס' ז"ל אמאי נתקבלו שכר זה מזה ליתבו ההוא אתרא במתנה ע"מ להחזיר או ליקנו חד לחבריה בחליפין דסודר אי נמי לישייליה ההוא אתרא ויקנה ליה בקנין סודר וי"ל דכל דבר החוזר לבעליו כגון מתנה ע"מ להחזיר א"נ שאלה או שכירות בכולן לא מיקנו בחליפין משום דהוי כמו טובת הנאה דאמרי' דאינה ממונא לקנות בחליפין ומש"ה הוצרך שיתקבלו מעות זה מזה ע"כ. וכבר דבר בזה ה"ר שמשון ז"ל ועיין ג"כ בבית יוסף דחשן המשפט סוף סימן קצ"ה שדברי התוס' ז"ל הנזכר הביאם לפסק הלכה שם בשלחן ערוך:
אמר ר"ג עשור שאני עתיד וכו'. מה שהניח רבן גמליאל טבל בביתו ולא תיקן אע"ג דחזקה על חבר וכו' שמא קודם שיצא מביתו הודיען:
נתון ליהושע. לוי היה כדאמרי' בערכין ובספרי מעשה ב"ר יהושע ב"ר חנינא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות א"ל חזור בך אתה מתחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערים אלמא לוי היה ואע"ג דקנסינהו עזרא למ"ד קנסא לעניים נטל בתורת עני ומה שלא נתן לו מעשר עני דאמרי' בעלמא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם א"נ היו לו מאתים זוז ואעפ"כ מעשר דלאו דאורייתא לעני היה נוטל הואיל ומתפרנס בדוחק שהיה פחמי כדאמרי' בברכות ובחגיגה כל כך יש בידך ואתה יורד בספינה ולמ"ד קנסא לכהנים ה"פ בתר דקנסינהו הוי אף לכהן. ומחק ה"ר יהוסף ז"ל מלות בן יוסף ממשנתו: