א
במל"מ, דאי בב"ד של כותים גמ"ד לא הוה כלום כו'. לכאורה בפיה"מ להרמב"ם בערכין שם משמע כהכ"מ שכתב אבל היוצא ליהרג במצות המלך כו' שלפעמים חוזר המלך בטוב לבו כו'. אבל מדין המלך אין סתירה דכיון דיש לו רשות להרוג כמו שביאר רבינו בפ"ג מהלכות מלכים ה"ח הוה דינו כדין ב"ד של ישראל: