ואח"כ גלגלו בה דבריהם של דייני קיסרי שאמרו עיגולא דנפיק מגו ריבועא רבעא ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא ולדעתי לא הוזכרו בכאן דבריהם להעמיד דבריו של ר' יוחנן כדעת שמועתם שאילו כן היינו אומרים ר' יוחנן כדייני קסרי אמרה על הדרך שאמרוה כן בעירובין פרק חלון ע"ו ב' שלא מצאו שם צד להעמיד דבריו אלא על דעת דייני קסרי אבל בכאן לא הוצרכו לכך שהרי דבריו של ר' יוחנן כבר נתיישבו בכדי צרכם אלא שעל ידי גלגול הביאו דבריהם ואין ביאור דבריהם בהיקף החוט הסובב בריבוע או בעיגול אלא בענין התשבורת ופי' דבריהם עיגולא דנפיק מגו ריבועא שהוא ריבעא ר"ל שיש לו תוספת רביע בריבוע החיצון וכמו שאמרו כמה מרובע יתר על העיגול רביע אם אתה מרבעו מבפנים יהיה המרובע התיכון בשבורו חצי המרובע החיצון בשבורו והוא ענין רבועא מגו עיגולא פלגא כלומר חצי המרובע העליון שכשאתה גורע מן המרובע החיצון רביעית שהוא יתרון המרובע על העיגול ויתרון העגול על המרובע שבתוכו תמצא שיעור המרובע הפנימי חצי שיעור המרובע החיצון והגע עצמך שהמרובע העליון שש עשרה כשאתה בא לשבר העיגול אתה מוצאו שנים עשר וכשתבא לשבר המרובע התיכון אתה מוצאו שמנה ומה שאמרו ולא היא חוזר למה שאמרו עיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא ואינו כל כך כמו שנבאר בסמוך ואע"פ שלדעת ר' יוחנן אין החשבון מכוון כל כך שהרי על דרך האמת לפי חכמת התשבורת כל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחים ועוד שביעית טפח וכן שכל אמתא בריבוע יתר מאמתא ותרין חומשי באלכסונא מ"מ לא נאמרה אלא בדרך מדידה וכל שהוא במדידה אין הכיוון מצוי בו כל כך כדי לדקדק בהם בדבר מועט אבל דייני קסרי שדקדקו הרבה בדבריהם ועל פי חכמת התשבורת ואעפ"כ לא דקדקו הדברים ולא כיונו החשבון מכל וכל אמרו עליהם ולא היא דהא חזינן דלא הוי כולי האי והוא שידוע בחכמת השיעור שהעיגול י"א חלקים מי"ד במרובע החיצון והמרובע התיכון שבעה חלקים מי"א בעיגול אבל המרובע התיכון חצי המרובע החיצון בדקדוק שהרי כשתעריך שבעה אל אחד עשר ואחד עשר אל ארבעה עשר יצא לך אל ארבעה עשר שהוא החצי והרבה מפרשים עשו דבריהם של דייני קסרי סובבים על דבריו של ר' יוחנן ומפרשים את דבריו והבינום בדרכים אחרים עד שהעמידו את דבריהם בשבוש ותמהים עליהם היאך נשתבשו כל כך וטרחו ליישב דבריהם כפי כחם ואין צורך בכך וכבר ביארנו עיקרי דבריהם בשמועה אחרת כיוצא בה במסכת עירובין פרק חלון: