זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:
הלכה למשה מסיני שמביאים במקדש ערבה אחרת לבד אותה שבלולב להקיף בה את המזבח בשביעי של חג ואין יוצא ממנה בערבה שבלולב והוא שאמרו עשר נטיעות ר"ל לענין שביעית וערבה ר"ל אותה של מזבח וניסוך המים בתמיד של שחר שבכל שבעת ימי החג שהיו שם שני ניסוכין אחד של יין ואחד של מים כמו שיתבאר בפרק לולב הלכה למשה מסיני:
וענין עשר נטיעות הוא שכבר ידעת שערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה אסור בחרישה וקצירה מן התורה כמו שלמדנוה בראשון של מועד קטן מבחריש ובקציר תשבות ובהלכת סיני הקלו בתוספת זה לנטיעות ילדות ורכות שמתוך רכותן צריכות לתקון שיהו רשאין לחרוש להם בכדי צורך יניקתם וכשהן מפוזרות בבית סאה שהוא חמשים אמה על חמשים אמה ושיעורם מצומצם בשוה מזו לזו באורך ורוחב ר"ל שאין מזו לזו אלא כשיעורו שמזו לזו חורשין באותו תוספת כל בית סאה בשבילן כדי שלא ייבשו אבל אם היו נטועות בפחות מכשיעור זה אין יניקתם מספקת להם והרי הן כנעקרות ואין חורשין בשבילן כלום ואם נטעו בפזור יתר מזה אין חורשין אלא לכל אחת כשיעור הצריך לה לפי חשבון זה וכבר ביארנו ענין זה בראשון של תענית:
יש מקומות שנתבלבל להם הלשון ונתחלף להם לקרות לצפצפה ערבה וצריך להזהר בה על פי הסימנים שהזכרנו וכן נתחלף להם לקרות את החצוצרות והא שופר הפשוט בשם שופר שסתמו כפוף וצריך להזהר שלא לטעות בלשון וישתדל בשופר הכפוף על הדרך שביארנו במקומו וכן בית הכוסות שאמרו במחט הנמצא בו שמצד אחד כשרה מפני שהדופן בצדו מגינה עליו ומשני צדדים טרפה יש מקומות שנשתבשו לקרות מקומות שבכרס בשם בית הכוסות וטועים להכשיר מחט הנמצא שם עד שיעבור [לעבר] שני ואינם יודעים שהדופן דק ואין כאן מגין וצריך להזהר בה וכן ידעת שהמביא גט ממדינת הים צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ואין צריך עוד קיום ובבל הרי היא כארץ ישראל לגיטין מפני שהם בני תורה ובקיאים אבל בורסיף שהיה מקום הסמוך לבבל אינן בני תורה ואין סומכין עליהם בכך ועכשיו נתחלף להם בורסיף בבבל וטועי' לסמוך עליהם וצריך להזהר בה וכן בכל כיוצא בזה מן השבושים הרגילים תמיד בסבות אלו ובדומים להם: