סוכה המדובללת ושצלתה מרובה מחמתה כשרה ונחלקו בה בגמ' בפי' מדובללת שלדעת רב פירושו מדולדלת ר"ל שהסיכוך קלוש מאד ולדעת זה הכל אחד כלומר אע"פ שהיא מדולדלת הרבה כל שצלתה מרובה מחמתה כשרה ולדעת שמואל פירושו מבולבלת כלומר קנה עולה וקנה יורד ושני דברים הם שסכך שלה עולה ויורד או שהיא מדולדלת כל שצלתה מרובה מ"מ כשרה:
ולענין ביאור הכל אחד הלכה אלא שבקנה עולה ויורד פי' בגמ' דוקא בשאין בין העולה והיורד שלשה טפחים ר"ל שאין העולה גבוה על היורד שלשה וכשרה מתורת לבוד אע"פ שאין דרך סכך בכך הואיל ומ"מ צלתה מרובה וגדולי הרבנים פירשוה אף בחמתה מרובה הואיל ואילו נסדרו בשוה היתה צלתה מרובה דרואין אותה כאילו נסדרו בשוה ואין נראה לי כן לענין פסק ומ"מ אף לשמואל אם יש ביניהם שלשה טפחים אויר פסולה אף בצלתה מרובה מחמתה ודנין אויר זה המפסיק מגבוה לנמוך כאויר המפסיק מצד לצד כשהשכיב הקנים זה אצל זה שפוסל בשלשה ומ"מ אם היו עצים רחבים שיש בגג רחבן טפח כשרה אע"פ שאויר שלשה מפסיק בין גבוה לנמוך מפני שכל שהוא חשוב עד שתורת אהל עליו אומרין בו חבוט רמי כלומר רואין אותו כאלו הושפל והושלך על אויר שתחתיו:
ולענין מה שנאמר במשנתנו ושצלתה מרובה מחמתה כשרה ויש לדקדק ממנה הא כי הדדי פסולה הקשו עליה בגמרא ממה שאמרו בפרק ראשון ושחמתה מרובה מצלתה פסולה הא כי הדדי כשרה ותירצו בה כאן מלמעלה כאן מלמטה ופירשו בה גדולי הפוסקים שאם שוים מלמטה כשרה בידוע שהצל מלמעלה מרובה ואם שוים מלמעלה בתחתית הפנימי של סכך כגון שיש בין קנה לקנה של סכך כמלא קנה אויר פסולה בידוע שהחמה למטה בקרקע הסוכה מרובה ולמדת שכל שצלתה מרובה מצד אחד או מלמעלה או מלמטה אע"פ ששוים מצד אחר כשרה ומ"מ לזו הוצרכנו ר"ל שתהא צלתה מרובה מאיזה צד או מלמעלה או מלמטה כדי שיהא עומד מרובה ולדעת הפוסקים פרוץ כעומד בסוכה כשר אתה אומר שכל שאין חמה מרובה משום צד אע"פ ששוים מצד אחד הרי מ"מ פרוץ כעומד וכשרה ומ"מ י"מ שלא אמרו פרוץ כעומד מותר לסכך אלא בדפנות ומה שאמרו עלה היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת פירושו שאם החמה נכנסת בנקב שהוא רחב כזוז לבד יראה למטה כאיסתירא ר"ל שהוא גדול הרבה בשטח מהזוז אע"פ שערך הזוז יתר מאיסתירא וכמו שאמרו במסכת (ב"ב) [קידושין י"א ב'] עבדי אינשי דקרי לפלגא דזוזא איסתירא והענין הוא שהזוז רביעית סלע צורי ואיסתירא הוא סלע מדינה ושוה שמינית של צורי ונמצא איסתירא שהוא סלע מדינה אינו שוה אלא חצי זוז של צורי אבל מ"מ שטחו של איסתירא גדול הרבה משטחו של זוז והרבה מתבלבלים בה ללא צורך:
המעובה כמין בית ר"ל אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה ואין גוזרין בה משום בית ובתלמוד המערב דקדקו ממנה הדה אמרה צריכין הכוכבין ליראות מתוכה כלומר שהלשון מוכיח כן דקאמר אע"פ שאין וכו' כלומר שראוי לכתחילה להיות הכוכבים נראין מתוכה ומ"מ פירשו שם כוכבי חמה שנו ר"ל ניצוצות של חמה כלומר שלכתחילה אין לעבותה כל כך שלא יכנסו שם ניצוצות של חמה אבל כוכבים ממש אף לכתחילה רשאי לעבותה כל כך שלא יהו נראין מתוכה וא"כ מה שאמרו בברייתא בסוגיא זו אין כוכבים נראין מתוכה כשרה אין כוכבי חמה נראין מתוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין כך פירושו אין כוכבים ר"ל כוכבים ממש נראין מתוכה כשרה דלכתחילה נמי שפיר דמי אבל אם אין כוכבי חמה נראין מתוכה בית שמאי פוסלין אף בדיעבד וגדולי המחברים פירשו בו כוכבי חמה כוכבים גדולים הנראים ביום ואין נראה כן:
זהו ביאור המשנה וכלה על הצדדים שביארנו הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שלא ביארנוהו במשנה אלו הם:
קורות הבית והעליה שאין עליהם מעזיבה ר"ל לא מעזיבה ולא תקרה והם מכוונות קורה תחתונה כנגד קורה עליונה ואויר עליון שבין קורה לקורה כנגד אויר תחתון שבין קורה לקורה ורוחב כל קורה טפח ורוחב כל אויר שבנתיים גם כן טפח טומאה תחת אחת מהן ר"ל מן התחתונות תחתיה טמא על פני כל ארכה הואיל ויש ברחבה טפח וכל שאר מה שבבית הן תחת הקורות התחתונות הן בכל הבית הן למעלה מן הקורות התחתונות טהור שכל רוחב טפח מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו וחוצץ על כל מה שעליו היתה הטומאה בין התחתונה לעליונה כל מה שבין אותן השתיים לבד טמא שהעליונה מאהלת על הטומאה ומביאה את הטומאה על פני כל ארכה ואם היתה טומאה על העליונה כל המתאהל עליה כנגדה עד לרקיע טמא לא היו הקורות מכוונות זו כנגד זו אלא הקורות העליונות כנגד אויר שבין הקורות התחתונות וטומאה תחת אחת מן התחתונות הכל טמא שאומרין בכל העליונות חבוט רמי ר"ל שרואין אותן כאלו הושפלו והונחו בין התחתונות והרי כל הבית מקורה ונתחבר האהל ונעשה אחד שהרי רוחב הקורה העליונה כרוחב האויר ואם היתה טומאה על גבי קורה עליונה כנגדה עד לרקיע טמא במה דברים אמורים ר"ל לטמא את הכל מדין חבוט רמי בשיש ביניהם אויר טפח וכל שהאויר טפח אף הקורה העליונה שכנגדה טפח ואומרים בה חבוט רמי אבל אם אין ביניהן אויר טפח והרי הקורה העליונה שכנגדו גם כן אין בה טפח אין אומרין בה חבוט רמי וכל שטומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא הואיל ויש לקורה התחתונה רוחב טפח אבל מה שעל גבן ומה שביניהן טהור אע"פ שקורה עליונה כנגד האויר שאין מחזיקין את הכל במקורה שאין דין חבוט רמי אלא בפותח טפח שמן הסתם אף הקורה העליונה טפח הא כל שאין לקורה העליונה שהטומאה תחתיה רוחב טפח אף על גבה טמא כנגדה וכן תחתיה אבל מה שאין כנגדה טהור שכל פחות מטפח לא מביא ולא חוצץ וטומאה בוקעת ועולה ויורדת מתהום ארעא עד רום רקיעא בין שהיו מכוונות תחתונות כנגד עליונות אם אין באחת מהן טפח בין שהיו עליונות כנגד אויר התחתונות בין שטומאה תחתיהן או ביניהן או על גביהן ומתוך כך אין ראוי לגרוס כאן במה דברים אמורים בשיש בגגן טפח וביניהן פותח טפח דמשמע דאתחתונה שהטומאה תחתיה קאי וזו לא הוצרכה ואם תפרשה על העליונה אף זו לא הוצרכה דמדקאמר בסוגיא עליונות בבין התחתונות ודאי משמע דשיעור הקורה כשיעור האויר אלא שאפשר לגרסו ולפרשו על העליונה ולישנא יתירא הוא וטרח וכתב ליה משום דמינה ילפינן לשמעתא דהכא דין חבוט רמי:
ולענין מבוי קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל שכנגדה וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואין נוגעות זו בזו כל פחות משלשה אין צריך להביא קורה אחרת שלשה [צריך] להביא קורה אחרת כמו שביארנו התאים שתי קורות זו בצד זו ואין באחת מהן טפח אלא שיש בין שתיהן טפח כל שאין ביניהן אלא אויר טפח בנתים הואיל וראויות לקבל אריח לרחבו שהוא טפח ומחצה ונמצא נסמך באצבע לכאן ואצבע לכאן אין צריך להביא קורה אחרת יתר מכן אע"פ שהם בתוך שלשה צריך להביא קורה אחרת או שיקרבם זו אצל זו ואם היו סמוכות זו לזו בטפח אלא שזו למעלה וזו למטה אם שתיהן במקום הכשר ר"ל בתוך עשרים ולמעלה מעשרה כשרה ולא עוד אלא אפי' היה ביניהם יותר מטפח אויר כל שהוא בתוך שלשה אבל ביתר משלשה שאין אומרין חבוט רמי בפחות מטפח היתה זו במקום הפסול או במקום הכשר אפי' לא הי' ביניהם אויר אלא בפחות מטפח פסולה וכבר ביארנו ענינים אלו בכדי צרכן בראשון של עירובין בסוגית המשנה השלישית: