לענין מבוי קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת מכותל זה ואינן נוגעות זו בזו בשלשה צריך להביא קורה אחרת פחות משלשה אין צריך להביא קורה אחרת שיש לבוד בין באמצע בין מן הצד כמו שביארנו:
סוכה שיש בה שמנה אמות ונתן נסר ופסל נסר ופסל נסר ופסל כל אחד בשיעור ארבעה טפחים מכאן וכן נסר ופסל נסר ופסל נסר ופסל בשיעור זה מכאן עד שנתכונו שני פסלים באמצע בשיעור שמנה טפחים שיש שם שיעור סוכה ויותר שהרי משך סוכה שבעה כמו שביארנו יראה לחכמי הדורות שמותר לישן במה שתחת כל הפסלים אע"פ שאין באחד מהם הכשר סוכה שאם לא כן מה הוצרך להזכירה בלשון נסר ופסל אף בשהכל סכך פסול חוץ מן השמנה טפחים שבאמצע הדין כן אלא שבא להכשיר את הפסלים כולן לישן תחתיהם וא"כ סכך פסול באמצע שפוסל בארבעה אם נשאר מהסכך פסול ואילך לצד אחד שיעור סוכה בשלש דפנות שאותו צד כשר כמו שביארנו יכול לישן אף בצד אחר ואין בו הכשר סוכה וא"כ לא מצינו פסול אלא בשלא נשאר בשום צד ממנה הכשר סוכה בג' דפנות ואין הדברים נראין כלל ואע"פ ששמועת נסר ופסל מוכחת כדבריהם דרך סוגיא תפשה כן והראיה שהרי היינו סבורים עליה שלא נאמרה אלא לדעת האומר אף באמצע בארבע אמות ודחאוהו לפרשה כן כדי להעמידה כהלכה ולא לדקדק בה כן:
זה שתפשוה בשמנה מצומצמות הוא מפני שכשהכשרת בה שני פסלים באמצע נשתיירו עשרים טפחים לכאן ולכאן מכל צד ואין כאן ארבע אמות באמת ששה ומכשירין אותה בדופן עקומה ואף בתשע אמות היה הכשר דופן עקומה שהרי לא ישארו אלא כ"ג מכאן ומכאן אלא שלא יהו נסר ופסל מכוונים זה כנגד זה שיתכוונו שני פסלים באמצע וי"מ בשמנה דוקא ובאמה בת חמשה שאם באמה בת ששה הרי נשארו עשרים טפחים מכאן ומכאן שהם ארבע אמות באמת חמשה ואין כאן דופן עקומה וכבר ביארנוה למעלה ומ"מ כבר פירשנו בראשון של עירובין שסוכה ומבוי באמה בת ששה:
כבר ידעת שכזית מן המת מטמא באהל היתה ארובה באמצע תקרה של בית בין שיש בה פותח טפח בין שאין בה פותח טפח אם היתה טומאה תחת תקרת הבית מה שבתוך הבית טמא ומה שכנגד ארובה טהור לגמרי לפי שאין אהל על הטהרות שכנגד הארובה היתה הטומאה כנגד ארובה אף כל מה שבבית טהור ויש בו צד אחר שיש חלוק בארובה זו בין שיש בה פותח טפח לשאין בה פותח טפח והוא אם נתן אדם רגלו מלמעלה על הארובה שאם יש בה פותח טפח נעשה הכל אהל והכל טמא ואף האדם שנתן רגלו לשם ואם אין בארובה טפח זה שנתן רגלו טהור שאין טומאה יוצאה לו בפחות מטפח ולפי דרכך למדת שאין דין לבוד נאמר בטומאות לדון את הפותח טפח כלבוד וכסתום ואע"פ שבזו אף מן הצד יראה שזהו שהשיב שאני טומאה דהכי גמירי לה כלומר ואף במן הצד כן:
ומה שנתגלגל כאן מענין דגים טמאים כבר ביארנוהו בכדי הצורך במסכת עבודה זרה:
מי שסיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשרה ואכסדרא זו פירושה אכסדרא שבחצר וסתם אכסדרה בשלש מחיצות כמו שאמרו בשני של בתרא עולם לאכסדרא הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת וענינה מן הסתם הוא שמצד שבו נכנסין לחצר אין שם מחיצה ולא פתח ולא שום גיפוף או רשום אלא כעין מבוי קטן סתום משלשה צדדיו ופתחי הבתים פתוחים לחצר משלשה צדדים וגזוזטראות יוצאות משלשה רוחות בכותלי הבתים סמוך לפתחי העליות ותקרה עליהן קצרה משני הצדדין שבאורך הבית פחות מארבע אמות שלא לקצר יותר מדאי ברוחב השביל ורחבה בצד השלישי שכנגד הנכנס בארבע אמות או יתר שהרי היא שטוחה לארך השביל ואין מה שהיא מקצרת מצד האורך מעלה או מוריד המשל בזה הגע עצמך שהצד שנכנסים בו הוא מזרחי ונמצאו כותלים שבאורך הבית צפון ודרום והאמצעי מערבי ותקרת האכסדרה היוצאה מצד הצפון והדרום לאורך הבית היא קצרה בפחות מארבע אמות והצד השלישי ר"ל הצד המערבי תקרת אכסדרא שבו רחבה הרבה ומתוך שהיא רחבה הרבה והיא עיקר תשמיש האכסדרה הוא קוראה בשמועה זו אכסדרה סתם וסיכוך על גבה האמור בה פירושו בסמוך לה והוא שסכך על אויר החצר צד מערבי של סכך לשפת תקרת האכסדרה הרחבה וצד צפוני ודרומי שבו לצד תקרת הצפון והדרום שבאורך הבית ונמצאו כותלי הבית שבצפון ודרום משתמשים לסוכה זו משתי רוחות ר"ל צפון ודרום על ידי דין דופן עקומה אבל כותל אמצעי אינו משתמש לכותל שלישי שהרי אכסדרא שבה רחבה בארבע אמות והצד שבו נכנסים אין בו שום כותל ונמצא שאין לסוכה זו אלא שתי דפנות זו כנגד זו צפון ודרום וכבר למדת במקומו במסכת עירובין שכמו שאנו מצריכים במבוי הסתום משלש רוחותיו לחי או קורה מצד רביעי להכשיר לטלטל בתוכו כך אתה מצריך לחצר שני לחיים אחד מכאן ואחד מכאן אם מצד הכניסה אם מצד רוח אמצעי הדבק לאכסדרא בגובה עשרה וברוחב משהו או פס ארבעה מצד אחד ולחיים אלו הבאים להכשיר טלטול החצר הם הנקראים פצימין בשמועה זו וסכך זה הדבק לשפתות התקראות צריך שתדע שלא השוה את קירויו שאילו השוה את קירויו ר"ל שלא יהא נותן קנה הסכך על התקרה אלא בשוה לה על איזה דבר הסומכו לעשותו עב כעובי שפת התקרה עד שלא תהא שפת התקרה נראית מתוך הסוכה לא היה לנו לומר פי תקרה יורד וסותם אלא שהניח קני הסכך על התקרה ורוחב התקרה נשאר תחת הסכך עד ששפת התקרה יורד לחלל הסוכה ומתוך כך היה ראוי לומר בו פי תקרה יורד וסותם למי שסובר כן ופירש עכשיו שאם חצר זה הוכשרה בלחיים אלו אע"פ שאתה צריך בדופן שלישי של סוכה לדופן שלם גבוהה עשרה ורחבה שבעה או פס ארבעה ומשהוא עומד בפחות משלשה סמוך לדופן עד שיצטרפו היא ואוירו מתורת לבוד בדופן שלם בזו הואיל ולחיים אלו נקראים דופן לענין שבת אף בזו נעשין דופן שלם לסוכה הואיל והם עומדים במקום הראוי לדופן ואע"פ ששאר מחיצות הניתרות בענין זה לא הותרו אלא לשבת שבתוך החג כגון סיכך על גבי מבוי שיש בו לחי ועל גבי פסי ביראות בזו הואיל והם שני לחיים שדינם בכל מקום כפס ארבעה וכן שהוא בחצר שהוא דומה לבית יותר מן המבוי וכן שיש כאן פי תקרה אף לדעת האומר בו שאינו יורד וסותם ראוי הוא להצטרף עם שני לחיים להכשיר אף בחול אלא שמתוך שעיקר ההכשר בשני הלחיים לא חשש להזכירה ונמצא שיש לו יתרונות על סוכה העשויה במבוי (אחד) מלחי אחד לשני לחיים והשני שיש בה דין סתימת פי תקרה מה שאין כן במבוי שאין פי תקרה משפת הסיכוך שאין אומרין פי תקרה בבנין עראי ואע"פ שאין אנו סוברים בה פי תקרה יורד וסותם מ"מ אינו נעזרים בה מעט עם צירוף הלחיים וכן שהוא בחצר שענינו קרוב לבית:
אבל אם אין לה פצימין נחלקו בה אביי ורבא שלדעת אביי כשרה מדין סתימת פי תקרה שבצד שלישי ולרבא אין אומרין פי תקרה יורד וסותם ודין סתימת פי תקרה בסתם נאמרה ולדעת אביי פי תקרה יורד וסותם אף בדפנות דלא עריבן ואף מכמה רוחות אע"פ שבכאן לא אמרה אלא מרוח אחת ולדעת רבא אין אומרין פי תקרה יורד וסותם אף מרוח אחת אף בדפנות דעריבן אע"פ שבזו בדלא עריבן נאמרה ושאל רבא לאביי זו שאתה אומר בסתימת פי תקרה מי אמרת לה אפי' איפחתא דופן האמצעית שהוא כמבוי מפולש לגמרי ויש בו בקיעת רבים ולא נשאר בה אלא פי התקרה שאם תודה בזו מה בין זו ללא איפחיתא אחר שאותו רוח אינו עולה לדופן והודה לו אביי בזו מפני שבקיעת רבים דוחה פי תקרה שלא לדונה כסתימה הא כל שסתום מאותו צד אחר שאין בו בקיעת רבים אע"פ שאינו עולה לדופן אומרין בו לדעת אביי פי תקרה יורד וסותם אף בדפנות שאין קשורות זו בזו והלכה כרבא והיינו סבורים לתלות מחלוקתם במחלוקת רב ושמואל בדין אכסדרה בבקעה וענינה שהקיף שלשה כותלים ובנה עליהם ופתוח מצד רביעי לבקעה שהוא מקום האסור לה שלדעת רב מטלטלין בכלן מדין סתימת פי תקרה וקא סלקא דעתין דרב נמי סתמא אמרה ואף בכמה רוחות ואף בדפנות דלא עריבן ואע"פ שזו שנויה בדפנות דעריבן וברוח אחת דמ"מ סתם נאמרה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות שאין אומרין פי תקרה יורד וסותם אף בזו שהוא רוח אחת ודפנות דעריבן והיינו סבורים להעמיד דברי אביי כרב ורבא כשמואל והשיבו בה אליבא דשמואל כ"ע לא פליגי כלומר אי אפשר בשום פנים להסכים דבריו של אביי לדעת שמואל כי פליגי אליבא דרב אביי כרב דאע"ג דרב לא אמרה אלא באכסדרה דדפנות דירה עריבן הואיל וסתם הוא אומר כן אף בדלא עריבן הוא אומר כן ורבא אמר אנא דאמרי אפי' לרב ואף כשתאמר שלדעת רב אף בדפנות דלא עריבן אמרה מ"מ עד כאן לא קאמר רב התם אלא באכסדרה דמחיצות לאכסדרה עבידן וכשרואין פי התקרה כיורדת וסותמת ראוי להועיל בטלטול האכסדרא אבל הכא דמחיצות לאו לסוכה עבידן לא והלכה כרבא בסוכה וכרב באכסדרה אלא שבשני של עירובין כ"ה א' התבאר שלא נאמר לדעת רב באכסדרה פי תקרה יורד וסותם אלא בשתי דפנות דעריבן ובסוכה אינו יורד וסותם ואף בדפנות דעריבן ואף ברוח אחת כל שכן באלו שמ"מ אינן קשורות זו בזו אע"פ שסתמה מצד רביעי ומ"מ לשמואל שאינו סובר פי תקרה אף מרוח אחת דוקא באכסדרה שאין בה שום גיפוף מצד רביעי אבל בית שנפרץ כותל רביעי שבו ונשארו שם גיפופין אומרין בו פי תקרה יורד וסותם והוא שאמרו בפרק גגות צ"ד ב' כי לית ליה לשמואל פי תקרה בשלש אבל בארבע אית לי' פי' בבית שכבר היו לו ארבע ונפרץ מצד רביעי שאי אפשר לו בלא גיפופים ומ"מ הלכה כרב אלא שלגדולי הרבנים שיטה אחרת באכסדרה בבקעה שאין לה שום מחיצה אלא מקורה על עמודים ורב סובר פי תקרה יורד וסותם אף בכל הצדדים ושמואל חולק בה אא"כ יש בה מיהא רוח אחד שלם והם גורסים כי לית ליה לשמואל בארבע כלומר לדון סתימת פי תקרה בכל ארבע רוחות אבל בשלש אית ליה כלומר אחר שיש שם כותל אחד שלם וסוגיא זו כמה שאמרו בהא ודאי מודינא לך סותרת דבריהם כמו שביארנו בשני של עירובין ומ"מ לשיטתנו קשה לפרש כשהקשו לאביי ממשנתינו ר"ל וכן חצר המוקפת אכסדרה וכו' לדון בה פי תקרה עד שהוצרך לתרצה בשהשוה את קירויו האיך לא פירשה מפני שבזו צריך סתימה מכל צדדיה אפשר מפני שהמשנה סתם נאמרה ואף כשאין צריך בה אלא מרוח אחת:
ומ"מ גדולי הרבנים נמשכים לפי שיטתם לפרש באכסדרה של שמועה זו שאין לה שום דופן ופירשו ביש לה פצימין פחות פחות משלשה בג' דפנות ובא ללמד שאע"פ שלא נעשו לשם הסוכה כשרים ובאין לה פצימין היה אביי מכשיר מתורת פי תקרה אף משלש רוחות ורבא פוסל מטעם שאין פי תקרה בזו הואיל ואין הסתימה עשויה לחוצה לה ר"ל הסוכה ואכסדרה בבקעה בשאין לה שום דופן כמו שפירשנו וקושיית משנתנו יפה לפירושם אלא שהדברים מתמיהים האיך הודה אביי בנפחתה דופן אמצעית ועוד שהרי בפרק גגות נאמרה בהדיא לדעת חכמים שלא נאמר דין פי תקרה אלא בשתי דפנות דעריבן כמשנת הבונה עליה על גבי שני בתים וא"כ רב דלא כרבנן ומ"מ גדולי הדורות מתרצים לדעתם שבבקעה הקלו שהיא כרמלית ואין בה בקיעת רבים אבל בונה עליה על גבי שני בתים שהוא רשות הרבים וכן חצר שנפחתה דופן אמצעי שיש שם בקיעת רבים אין אומרין בה פי תקרה יורד וסותם ולדעתנו אין חלוק בין בקעה לרשות הרבים ולא הוזכרה בלשון בקעה אלא שדיבר בהווה ולפי דרכך צא ולמד שלא נאמר פי תקרה אלא בשפת פי הקורה אבל לא בשפת סכך הואיל ואינו אלא בנין עראי דאם לא כן אף בסיכך על גבי מבוי היה לנו להכשירה מדין פי תקרה וכן למדת שלא נאמר דין פי תקרה כשהשוה את קירויו אלא כשעובי שפת התקרה נכנס בחלל הסוכה: