סמיכה על הקרבן יש בה סרך תשמיש בעל חיים כמו שביארנו במסכת חגיגה ט"ז ב' שהרי מעין תולדת רכיבה הוא ואעפ"כ נשים סומכות ואע"פ שלא נתחייבו בה וכל שכן שאר מצות שהנשים פטורות שרשאות לעשותן מתורת רשות ומ"מ דוקא שלא בברכה וכן כתבוה גדולי המפרשים וגדולי המחברים ואם ברכו יש בידם עון ברכה לבטלה וחכמי הצרפתים מתירים אף לברך הותרו במצוה הותרו בברכה שמ"מ רשות של מצוה הוא וכן הורו קצת חכמי גלילות אלו והביאו ראיה לדבריהם ממה שאמר רב יוסף במסכת קידושין ל"א א' לא מפקידנא ועבידנא אלמא שהיה מברך אע"פ שלא נתחייב ואע"פ שאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט דוקא במה שכל בני אדם פטורין וכן הביאו ראיה ממה שאמרו בעירובין צ"ו א' במיכל בת כושי שהיתה מנחת תפילין ובאשתו של יונה שהיתה עולה לרגל ומגדולי המפרשים נחלקו בסמיכה הואיל ויש בה סרך נדנוד עבירה ובציצית בכלאים וכבר כתבנו מזה במסכת חגיגה ט"ז ב':