המשנה הרביעית שופר של ראש השנה של יעל פשוט וכו' כונת המשנה לבאר לנו שאע"פ שרוב השופרות כשרים כמו שהתבאר במשנה שלפניה יש מהם שהוא קודם לכתחלה ואמר שבר"ה עקר המצוה בשל יעל שהוא פשוט שכל תקיעה שבתפלה לפשוט אנו צריכים ופיו מצופה זהב פי' בגמ' שלא במקום הנחת פה שלא תהא חציצה בינו ובין שפתיו ושתי חצוצרות משני צדדים כלומר התוקע בשופר עומד באמצע והתוקעים בחצוצרות עומדים לו מזה ומזה ותוקעים עמו והתוקע בשופר מאריך אחר שפסק קול החצוצרות מפני שמצות היום בשופר ופי' בגמ' שלא נאמר דבר זה אלא במקדש אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות כגון תעניות אין שופר מקום שיש שופר ר"ל ר"ה אין חצוצרות ובתעניות שהיו תוקעין בשופר באותן ו' ברכות הנוספות כמו שהתבאר במקומו במס' תענית ט"ז ב' תוקעין בשל זכרים ר"ל שופר של איל שהוא כפוף ולאו דוקא זכרים ולא נקבות אלא זכרים דקאמר פירושו אילים שתרגומו דכרין וקרן שלהם כפוף ומצוה בו יותר מבאחרים שמתוך התענית והצרה הוא צריך לכוף ראשו ולבו והוא הרמז בכפוף ופיו מצופה כסף שאין שם כבוד יום טוב ושתי חצוצרות באמצע ושני שופרות אחד מימין לחצוצרות ואחד משמאלם שכל שהוא עקר מצוה ליום הוא מונח באמצע ומ"מ אין חצוצרות באות פחות משנים שופר מקצר וחצוצרות מאריכות אחר הפסק קול השופר שמצות היום בחצוצרות דכתיב על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כל שיצר לכם.
שוה היובל לר"ה וכו' פירוש השוה הכתוב יום הכפורים של יובל שהיו תוקעין בו שופר לשלוח עבדים להיות אותה תקיעה בפשוט כשל ר"ה כמו שדרשו בחדש השביעי שיהו כל תקיעות של חדש השביעי שוות ולברכות פירוש לכלול בתוך התפלה מלכיות זכרונות ושופרות על הדרך שעושין בר"ה ומ"מ פי' בגמ' שאין אומרין ביום הכפורים של יובל זה היום תחלת מעשיך שאין אומרין כן אלא בתשרי ולדעת האומר בתשרי נברא העולם ור' יהודה חולק בענין השופר לומר שבר"ה עקר המצוה בשל איל שהוא כפוף שאף הוא יום הדין וצריך לכפיית הלב ולשחיית הקומה אבל של יובל שהוא לסימן חירות ושלוח עבדים בשל יעלים אבל בשל תעניות מודה ר' יהודה בכפופים ויש חולקין בזו ואין נראה לי ולענין פסק למצוה הלכה כר' יהודה להיות של ר"ה בכפופים ושל יובל בפשוטים ובתלמוד המערב הוזכר טעם שפירשנו תקנו כפוף לכפוף ופשוט לפשוט ר"ל כפוף בזמן שהלבבות כפופים ופשוט לזמן שהלבבות מרווחים ועוד אמרו שם תקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי פירוש ר"ה מצוי שהוא בכל שנה וכן שופר של איל מצוי ומ"מ כלם כשרים בדיעבד חוץ משל פרה כמו שביארנו.
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שבא עליה בגמרא כך הוא: