כבר ידעת שבניסן ותשרי היו שלוחין יוצאין אחר שנתברר יום הקדוש להודיע לבני הגולה יום הקדוש ולא היו מחללין שלוחים אלו שבת ויום טוב אלא הולכין עד מקום שמגיעים בו בארבעה עשר בניסן ובארבעה עשר בתשרי ומשם ואילך שלא היה אפשר להם בשלוחים ולא היו יודעים יום הקדוש היו עושין שני ימים מספק שהיו מונים מיום שלשים ומיום שלשים ואחד ולא היו מונים תשעה ועשרים של אדר כדי לעשות שלשה ימים מחשש שמא אף שבט שקודם אדר היה חסר וכן אדר חסר ונמצא שניסן מתקדש ביום תשעה ועשרים של אדר אלו היה שבט מלא כמו שחשבנוהו ששני חדשים חסרים רצופים יש להם קול אף ברחוק מקום ועל זו אמרו כל ספיקא לקמיה שדינן ליה ולעולם אין חוששין אלא לחסרון אדר או למלואו ומונים מיום שלשים ומיום שלשים ואחד ועושין שני ימים חוץ מיום הכפורים מפני חולשת התענית והיו מונים לו מיום שלשים על סמך מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר אבל מקום שהיו שלוחים מגיעים לא היו עושין אלא יום אחד ומ"מ לא היו ניסן ותשרי שוים במהלך שלוחים אלו ששלוחי ניסן יש להם שנים עשר ימי חול שאין שם אלא שתי שבתות ובתשרי אין להם אלא עשרה שהרי יש שם שתי שבתות ויום הכפורים ונמצא מהלך שני ימים שהיו מגיעים שלוחי ניסן לא היו מגיעים שלוחי תשרי והיה מן הדין בהם שיעשו שני ימים מסוכות ויום אחד מפסח אלא שתקנו להם חכמים שאף מן הפסח יעשו שני ימים שמא יטעו ויבאו להשוות סוכות לפסח שלא לעשות ממנו אלא יום אחד ויבאו לפעמים לידי טעות.
כבר ידעת שמהלך הלבנה נשלם הקפו בכל חדש ומהלך החמה אינו נשלם אלא בשנה ואנו צריכים למנות ללבנה ולהשוות חשבון שלה עם חשבון החמה כדי שיהא פסח שלנו בזמן האביב וסוכות שלנו בזמן האסיף וניסן של לבנה הוא שעת דבוק הירח עם השמש בזמן שהשמש נוטה ליכנס במבט מזל טלה ושעת היות השמש נכנס במבט מזל טלה נקרא ניסן של חמה והוא נקרא תקופה ניסן מעתה כל זמן שנראה בחשבון אמתי שתקופת ניסן מתאחרת עד ששה עשר בניסן של לבנה שלא יכנס השמש במזל טלה עד יום ששה עשר אע"פ שאותו היום מתקופת ניסן הוא נחשב שיום תקופה מתחיל כמו שיתבאר בתלמוד סנהדרין י"ג א' צריכים אנו לעבר אותה שנה דכתוב שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדוש ניסן ואביב של תקופה הוא יום התקופה והוא ניסן של חמה וחדוש ניסן הוא כל ארבעה עשר ימים ראשונים של ניסן של לבנה שעד כאן הלבנה נראית חדשה וצריך שיארע יום התקופה בתוך ימי חדוש הלבנה ואלו היה יום התקופה בא בחמשה עשר של ניסן שכבר עבר חדוש הלבנה היינו מעברין את אדר ודיינו שהרי עכשו יבא יום התקופה ביום ארבעה עשר ונמצא יום תקופה מתחיל בחדוש ניסן שהרי יום תקופה מתחיל ונחשב מתקופת ניסן כמו שביארנו ולא היינו חוששין לבד"ו שהרי משום ימים טובים של תשרי הוא נפסל ונשתדל לתקנם בחדשי הקיץ אבל כשנמשכה עד ששה עשר לא די לנו בעבורו של אדר ומעברין את השנה ונמצאת התקופה בחמשה עשר של אדר השני ויש לנו מ"מ ניסן של חמה בחדוש ניסן של לבנה: