כל זמן שיהא מולד הלבנה בחצי היום או מחצי היום ואילך נקרא מולד זקן ואין קובעין ראש חדש בו ביום אבל אם נולד קודם חצות קובעין ראש חדש בו ביום אא"כ היה יום פסול ושאר שמועות שבאו בענין זה מענין נולד קודם חצות ודומיהן אין לנו צורך בהם לענין פסק וכבר הארכנו בפירושם בכדי היכולת בפירושינו והבאנו שם ביאור שמועות אלו בשם קצת זקנינו הגדולים שבנרבונא וקצת חכמי התכונה שבדורנו אלא שאח"כ נזדמן לנו פירוש של ר"ה לגדולי המחברים בא אלינו מן האסכנדריא ומצאנו שם שיטה פשוטה וברורה וראינו עצמנו צריכים לבאר לך הדברים על אותה שיטה וזה נסח דברינו בע"ה שלש שמועות נזכרו בסוגיא זו הראשונה צריך שיהא לילה ויום מן החדש והשניה נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לאחר חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקה"ח למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי והשלישית עשרין וארבעה שעי מיכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא ולדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי.
ותחלת הדברים כבר ידעת שעשרה גלגלים הם מקיפים זה את זה כגלדי בצלים הראשון גלגל המקיף ושני לו גלגל המזלות ושלישי לו גלגל הכוכבים הקיימים שהם עש כסיל וכימה ודומיהם ותוך אלו שבעה כוכבי לכת שהם שצ"מ חנכ"ל ובתקופת ניסן השמש בגלגלו נוכח מזל טלה וכחו מתפשט עליו ואז אנו אומרים שהשמש במזל טלה ובאייר במזל שני וכן כלם בשנים עשר חדש כנגד שנים עשר מזלות שהשמש במהלך עצמו הולך שלשים מעלות בקירוב בכל חדש שהם חלק שנים עשר מן הגלגל וכן אומרים בירח ושאר הכוכבים שמצד תנועת עצמם הם הולכים כנגד המזלות עד שפעמים הם במבט מזל זה ופעמים במבט מזל אחר ויש בכל גלגל מאלו העשרה גלגלים אחרים מהם שנקראים גלגל נוטה ומהם גלגל יוצא וגלגל הקף אלא שאין לנו עתה צורך בביאורם וגלגל המקיף מתנועע ממזרח למערב ומקפת כל הגלגלים בתנועה סבובית והכרחית בעשרים וארבעה שעות ומפני זה חמה זורחת שחרית במזרח ושוקעת בערבית שהם שנים עשרה שעות במערב והשמש בתנועת עצמו מתנועע ממערב למזרח ומקפת גלגלה בשלש מאות וששים וחמשה ימים ורביע והוא מעלה פחות חלק בכל יום וכן כל הגלגלים תנועתם ממערב למזרח והירח הולך ומקיף גלגלו בעשרים ותשעה ימים וחצי ועוד שלשים מעלות בקרוב שכבר הלך עוד השמש בגלגלו ואז נמצא הירח תחת השמש בנכחיות גמורה והיא אפלה לגמרי שאינה נראית כלל ואז היא כמו שאינה מפני שאין לה אורה אלא מהשמש ונמצאת חציה העליון שקבל האורה וחציה התחתון שהוא נכח הארץ אפל לגמרי לכל בני הארץ וכבר ידעת שאין השמש והירח עומדים בלא תנועה ושתנועות הירח קלה יותר כמו שביארנו ומתוך כך כשהירח מתנועע יוצא לו מתחת השמש ולקלות תנועתו קודם לו ואז מתחלת הלבנה להיות אורה נראה ולא שתראה מיד אלא לאחר שהלכה שיעור שש שעות לבני ארץ ישראל ומ"מ תכף שאנו יודעים בחשבון שיוצאת מתחתיו נקרא מולד כדבר שאינו שבא לכלל מציאות ומכאן אמרו שאם היה המולד קודם שש שעות ביום שלשים נראית לסוף שש שעות שהוא תכף לשקיעת החמה שאף היא שוקעת כמוהו וזהו ענין נולד קודם חצות ומה שאמר צריך לילה ויום מן החדש פירושו שאין קובעים ראש חדש ביום שלשים אא"כ היה לילה ויום מאותו יום שלשים אחר המולד כגון שהיה המולד בשעה ראשונה מן הלילה של יום שלשים והוא ששאלו בזו של נולד קודם חצות או אחר חצות למאי נפקא מינה והוא שהיה סבור שיאמר כן מחצות של יום שלשים וא"כ למאי נפקא מינה שהרי כל שנולד אחר חצות או אפילו קודם חצות כל שלא היה המולד מתחלת הלילה אין קובעין אותו ותירץ בה לאכחושי סהדי ומחצות של תשעה ועשרים קא אמר כלומר שכל שהוא קודם חצות בידוע שהראיה באותו היום אחר שקיעת החמה מיד ואם לאחר חצות אינו נראה תכף לשקיעת החמה וכל שנודע לנו לפי החשבון שהמולד אחר חצות ביום תשעה ועשרים שאע"פ שאין חדשה של לבנה פחותה מתשעה ועשרים וחצי ותשצ"ג חלקים מ"מ מצד חדש שעבר שנתעבר אפשר שיהא מולד הבא אחריו ביום תשעה ועשרים וכל שהיה כן בחשבון אחר חצות ובאו עדים ואמרו ראינוה בתחלת שלשים אין סומכין עליהם שאי אפשר בכך ומ"מ לא בא לומר שאם נולד קודם חצות ביום שלשים יהו קובעין ראש חדש באותו היום שלעולם אין קובעין ראש חדש ביום המולד.
ואמר אח"כ עשרים וארבעה שעי מיכסי סיהרא לדידן ר"ל בני בבל שית מעתיקא ר"ל מקודם שתכנס תחת השמש שהוא תכוף לשעת המולד ותמני סרי מחדתא ר"ל מאחר המולד ולדידהו ר"ל בני ארץ ישראל שית מחדתא וכדפרישנא ותמני סרי מעתיקא ר"ל מקודם המולד בארץ ישראל מערבית ובבל מזרחית כדכתיב ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער ואע"פ שהמזרח והמערב הגמורים הם באמצעו של עולם וארץ ישראל ובבל אינם באמצע העולם מ"מ זה נוטה הרבה למזרח וזה נוטה הרבה למערב והדבר ידוע שהירח נראה בתחלת החדש סמוך לשקיעת החמה במערב והולכת מעט מעט ממערב למזרח עד שלשבעה ימים נמצאת באמצע הרקיע ונמצאת בתחלת החדש קרובה לארץ ישראל ורואין אותה אחר שש שעות והיא רחוקה מבבל ומתוך כך אין רואין אותה עד שתתרחק מן המערב לצד המזרח במהלך תמני סרי שאז היא נגלית לכל העולם ולבני בבל מיכסי מעתיקא שש שעות לבד שבסוף החדש הירח קרוב מן השמש והירח עולה שחרית במזרח קודם השמש ורואים אותה עד שתתקרב מן השמש בשיעור מועט ואין נראית לבני ארץ ישראל לריחוקם וכל שהיא קרובה לשמש פחות משמנה עשרה שעות נראית לבני בבל ואינו נראה לבני ארץ ישראל אבל קודם שיקרב לשמש בשמנה עשרה שעות עדין נראה בארץ ישראל.
כך היא שטת פירושי השמועות לדעת גדולי חכמינו ומ"מ אנו נוהגים בחשבון המסור בידינו שכל שהמולד קודם חצות ביום שלשים קובעים ראש חדש באותו היום אא"כ היה יום פסול אבל כל שנולד לאחר חצות נקרא מולד זקן ואין קובעין אותו היום ולדעת זה אפשר לפרש דר' זירא סבר צריך לילה ויום מן החדש ופירש בדברי רבה בר אבוה שלא נאמרו לקביעות יום אלא לאכחושי סהדי ומ"מ רבה בר אבוה אף לענין קבוע של אותו היום אמרה שכל שנולד קודם חצות של יום שלשים קובעין אותו באותו היום ואנו נוהגים כמותו או שמא זו של רבה היא היא של ר' זירא כלומר מאחר שצריך לילה ויום מן החדש ולמאי נפקא מינה שהרי על פי הראיה אנו דנין ותירץ לאכחושי סהדי ומ"מ כל זה לא נאמר אלא לזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אבל עכשו שהכל נתקן על פי החשבן אין אנו זקוקים אלא לחשבון העבור המסור בידינו.
כבר ידעת מן החשבון ולמראית העין שביום חמשה עשר בחדש הירח מכוון לנוכח השמש הירח במזרח והשמש במערב ואז כל הירח מאיר במלואה ואורו נמשך כל הלילה עד היום ומה שאמרו לנחותי ימא דלא ידעי בקבועא דירחא וכן שאין להם מי שיגיד להם כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא בעירו חמירא והרי הירח אינו נמשך עד היום אלא בחמשה עשר ואנן לארבסר מבערינן ופירשו הטעם משום דלנחותי ימא מיגלי להו עלמא פירושו שהים גבוה מן הארץ הרבה כדכתיב כונס כנד מי הים וכמו שפירשנו במקומו פסוק זה עם פסוק יורדי הים באניות עד שבני הספינה רואין את הארץ כאלו היא תחתיהם ומתוך כך ביום ארבעה עשר רואין את הלבנה מלאה אע"פ שחסר ממנה אור השמש פגימה אחת כבני היבשה בליל חמשה עשר: