הארז והדחן והשומשמין והפרגין והוא מין קטניות שמתמלא זרע כחרדל וכשמנענעו קורא קיש קיש ויוצא הזרע והוא מתוק ועושין ממנו שמן ונקרא בלשון לע"ז מא"ק ובלשון ערבי כשכש בכל אלו הולכין בהם לענין שביעית אחר גמר פרי ואם נגמר פרי בשנה ששית אע"פ שנלקט בשביעית יש לה דין ששית ואם נגמר הפרי בשביעית אע"פ שהושרש בששית ואע"פ שנלקט בשביעית דינם כדין שביעית וכן לענין מעשר ר"ל שאותם שנגמר פריים קודם ר"ה בשנה שניה מתעשר ראשון ושני ואותם שנגמר פריים אחר ר"ה בשנה שלישית מתעשר ראשון ועני וכן שאין מתעשרין מזה על זה וכן הדין בפול המצרי שזרעו לזרע ופול המצרים הוא מין פולים דקים כעין תורמוסין ויש שזורעים אותם לאכילת הירק שבהם ויש שזורעין אותם להניחם עד שיתקשו ויעשו בהם אותם הפולים ומ"מ אם זרעו לירק דינו כירק להתעשר אחר לקיטתו וכן לענין שביעית ר"ל שאם נלקט בשביעית הרי הוא כפירות שביעית ואם נלקט בששית דינו כפירות ששית כדין שאר ירק ומגדולי המחברים מודים בפול המצרי לענין מעשר להבאת שליש כשזרעו לזרע אבל שאר קטניות ותבואה שיעורם לענין זה אחר עונת המעשרות שלהם אם הגיעו לעונת המעשר קודם שיכנסו לשביעית הרי אלו אוספן בשביעית ומותרין ואם לא הגיעו לעונת המעשרות עד אחר ר"ה הרי הן כפירות שביעית וכן אם הגיעו לעונת המעשרות לפני ר"ה של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהם מעשר שני ואם אחר ר"ה של שלישית מפרישין מהם מעשר עני וכן פירות האילן לר"ה שלהם ר"ל שאם באו לעונת המעשרות קודם חמשה עשר בשבט של שלישית מתעשרין בשנה שניה ואם לאחר זמן זה מתעשר בשנה שלישית ויש מודים בענין זה אחר חנטה כמו שנכתוב לפנינו וגדולי המחברים כתבוה על הדרך שפסקנו.
אע"פ שאין מעשרין מן החדש על הישן אם נתערב מעשר מהם לפי חשבון ר"ל שאם נתערבו עשרה מן הישן וחמשה מן החדש נוטל מהם אחד וחצי ואנו אומדין שנבלל יפה יפה ומתוך שנבלל יפה יפה בא אחד מן הישן לעשרה של ישן וחצי מן החדש לחמשה של חדש במה דברים אמורים ביין ושמן שמתוך שהם לחים הם נבללים יפה יפה אבל בתבואה ובכל דבר היבש אין סומכין על הבילה ויש חולקין בפסק זה: